"בישראל לא מפסיקים לעגל פינות בניסויים ובמחקר המדעי"

האגודה לרפואה ומשפט קיימה אתמול (א') כנס שעסק בסוגיות אתיות בניסויים קליניים בבני אדם. הכנס, שנערך בבית החולים איכילוב בתל אביב, התמקד בבטיחות המשתתפים בניסויים ובהשפעת הטכנולוגיות AI וביג דאטה על האתיקה הרפואית. על הכנס דיווח הבוקר אביחי חיים בוואלה.

פרופ' אסא כשר, פרופ' אמריטוס לאתיקה מקצועית מאוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לפילוסופיה, הדגיש את חשיבותה של האתיקה המקצועית בתחום הרפואי ואת הצורך לשמור על כבוד האדם גם בעת חירום. "האחריות של הרופאים והרופאות היא להגן על חיי אדם ולשפר את איכות החיים הבריאותית", אמר והתייחס גם למצב הנוכחי: "בימים האלה, אנחנו כל רגע שומעים על אבידות ואי אפשר שלא להתפלץ. אנחנו מוכרחים לחשוב ביתר שאת על חיי אדם, גם בנוגע לחטופים וחטופות שעדיין נמקים בשבי החמאס".

בהתייחסו לניסויים קליניים הדגיש פרופ' כשר את החשיבות של דיוק מוחלט: "במיוחד בישראל, שלא מפסיקים בה לחתוך ולעגל פינות, גם בניסויים ובמחקר המדעי, כל ניסוי צריך להתבצע ב-100% ולא ב-90%. הזיקה של הרופא למחקרים והניסויים צריכה להיבדק בין מה ראוי שיהיה או לא. זה לא יפגע אלא ישפר ולא יפריע לטיפול. זה שאדם מתנדב לניסויים זה לא מספיק - אני בתור עושה הניסוי רוצה וצריך להיות בטוח שאני לא מזיק לו".

סוגיה מרכזית נוספת עסקה בכך שבניגוד לנוהל, לא היו טפסי הסכמה לקבלת חיסוני הקורונה. "לטעמי, הוויכוחים על הקורונה לא יסתיימו עד שמישהו לא ייכנס לבית הסוהר. אף אחד לא החתים אותי על טופס הסכמה או הסביר לי. אני הייתי מצפה שישאלו אותי משהו אחרי שחוסנתי, אבל אף אחד לא אסף שום מידע ממני וגם לא מהרופאה שטיפלה בי לאחר החיסון, זה לא תקין מבחינה אתית", אמר פרופ' כשר.

פרופ' דרור מבורך, יו"ר ועדת הלסינקי ומנהל המערך הראומטולוגי-אימונולוגי ב"הדסה", השיב לטענה על כך שהסכמות להשתתף בניסויים ומחקרים קשים להבנה. "מי כאן חתם על משכנתא או ביטוח? ככה החולים קוראים את זה, הם לא קוראים ולרופאים יש אחריות רבה כלפי המטופלים שלהם כי עדיין קשה לקרוא 15 עמודים, תהיה השפה אשר תהיה. גם ככה כל המסמכים האלה מנוסחים גם במונחים משפטיים לטובת צורכי ההגנה". פרופ' כשר הוסיף בעניין כי "אני בתור רופא צריך לתת למטופל תמונה להערכה סיכונים מול סיכויים. האם הוא הבין או לא הבין? זה מה שצריך לברר. אסור להסתפק בזה בסגנון של לצאת מידי חובה. חובתי בתור מטפל שהמטופל אכן הסכים להליך רפואי כלשהו".

ד"ר קתרין אלה, מנהלת המחלקה לניסויים רפואיים במשרד הבריאות, הסבירה כי משרד הבריאות פועל לקדם רגולציה שתאפשר אחידות בשימוש בבינה מלאכותית בין בתי החולים. היא ציינה כי המשרד מקדם רשימה של המלצות למפתחי אלגוריתמים בתחום קבלת החלטות רפואיות. לדבריה, השימוש בניסויים מבוזרים מתקדם בקצב איטי עקב אתגרי אבטחת מידע. "היום מדברים על AI - מישהו יכול להגיד לי מה זה אתיקה של הבינה המלאכותית? יש שאלות לא פשוטות. מי יהיה אחראי במידה שיקרה משהו? אין לי תשובה חד משמעית".

פרופ' שמעון פולק, יו"ר הפורום הארצי של יושבי ועדות הלסינקי, הציג חזון עתידי שבו ניסויים קדם-קליניים עשויים לייתר את הצורך בניסויים בבעלי חיים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של בטיחות המשתתפים.