ניתוח מקיף של הסיבוכים הבריאותיים הקשים שמהם סובלים הקשישים שנחטפו במתקפת השבעה באוקטובר 2023 התפרסם הבוקר (ב') בכתב העת Rambam Maimonides Medical Journal.
עוד בעניין דומה
המאמר, שכותרתו "חטופים אך לא ילדים: סדרת מקרים של שלושה חטופים מעל גיל 80 שהוחזקו בשבי חמאס", נכתב על ידי פרופ' א' מרק קלרפילד ופרופ' חגי לוין ומתמקד בשלושה בני 80 ומעלה, שתי שבות מהשבי ואחד שעדיין מוחזק בידי החמאס.
בין שאר התופעות המתוארות במאמר תרדמת מיקסדמה - מצב מסכן חיים עקב תת פעילות לא מטופלת של בלוטת התריס, פצעי לחץ וסיבוכי חוסר תנועה ארוכי טווח, תת תזונה וירידה במשקל בקרב חטופים קשישים על השלכותיהם.
הכותבים מתבססים על שיחות עם שורדות שבי ונתונים שהתקבלו מהמשפחות ומתמקדים בשילוב נקודות התורפה הקשורות לגיל והטיפול הרפואי הלקוי שניתן (אם ניתן) במהלך השבי, תוך דגש על תוצאות רפואיות חמורות מרובות בקרב חטופים עם מחלות כרוניות קיימות.
פרופ' קלרפילד, רופא מומחה בגריאטריה, מציין כי "חטופים קשישים, במיוחד אלה עם נקודות תורפה קיימות, נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים כאשר נמנע מהם טיפול חיוני. המאמר שלנו מדגיש את הצורך הקריטי להתמודדות עם האתגרים הרפואיים הספציפיים העומדים בפני אנשים מבוגרים בשבי כה קשה".
המקרה של אלמה אברהם
הכותבים מתארים את מצבה של אלמה אברהם, 85, שפיתחה פצע לחץ חמור בעקב ימין עקב חוסר תנועה ממושך והזנחה בתנאי השבי.
פצעי לחץ, המסוכנים במיוחד בחולים קשישים, מתפתחים כאשר זרימת הדם לאזור הפגוע מוגבלת וגורמת נזק לרקמות. המאמר מצביע על מקרה זה כדוגמה לאופן שבו כליאה וחוסר תנועה בתנאים סניטריים מחמירים את הסיכון לזיהום ולסיבוכים נוספים העלולים להוביל לנכות ארוכת טווח.
ההיסטוריה הרפואית של גב' אברהם כללה תת פעילות של בלוטת התריס, מצב כרוני הדורש טיפול תרופתי יומיומי כדי לשמור על רמות הורמונים יציבות. במהלך 51 ימי השבי שלה, לא היתה לה גישה לתרופות שלה וכתוצאה מכך החלה תרדמת מיקסדמה – מצב חירום רפואי נדיר אך מסכן חיים שנגרם על ידי תת פעילות חמורה של בלוטת התריס.
גב' אברהם חזרה מהשבי במצב קשה ביותר עם היפותרמיה – טמפרטורת הגוף עמדה על 28.6 מעלות צלזיוס, המשקפת את חוסר היכולת של הגוף לווסת חום בהיעדר הורמוני בלוטת התריס חיוניים; ברדיקרדיה והפרעות קצב: קצב לב של 40 פעימות לדקה ופרפור פרוזדורים, המעיד על תפקוד לב נפגע ולחץ דם נמוך באופן קריטי של 68/40 מ"מ כספית, מה שמסבך עוד יותר את מצבה השברירי ממילא.
מצבה זה דרש אשפוז מיידי וטיפול נמרץ כדי לייצב את גב' אברהם ומדגיש את הסיכונים שבמניעת תרופות חיוניות ותנאים מחיה מתאימים מקשישים.
המקרה של יוכבד ליפשיץ
הכותבים מתייחסים גם למצבה של יוכבד ליפשיץ, בת 86, שבשל חוסר גישה למשטר תרופות מלא למצבה הכרוני, כולל סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם, הותיר אותה בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים. בין השאר מצוין כי היא סבלה מאובדן משמעותי של מסת שריר, ככל הנראה עקב תזונה לקויה ותקופות ממושכות של ניידות מוגבלת וכי ההשפעה הפסיכולוגית של השבי, בשילוב עם חסכים פיזיים, תרמו לבריאותה הכללית הירודה של גברת ליפשיץ עם שחרורה. כותבי המאמר מדגישים כי תסמינים פיזיים אלה נוספו על ידי היעדר משטר תרופות יציב וצריכה תזונתית לקויה, אשר החלישו עוד יותר את מצבה הפיזי.
הסיכון לבריאותו של עודד ליפשיץ
הסיכון למצבו הבריאותי של עודד ליפשיץ (83), שמצבו בשבי אינו ידוע, מנותח אף הוא במאמר. מר ליפשיץ סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וממחלות לב וכלי דם ונזקק לתרופות שונות לניהול תפקוד הנשימה ולוויסות לחץ הדם. ללא גישה לתרופות חיוניות אלו, הסיכון לכשל נשימתי חריף או לאירועים קרדיווסקולריים עולה באופן משמעותי.
הכותבים מצביעים על הגורמים הסביבתיים התורמים להידרדרות בריאותית של החטופים הקשישים ובין השאר לכך שהם מוחזקים במנהרות תת קרקעיות עם אוורור לקוי, תברואה לקויה ותאורה לא מספקת. מצבים כאלה מגבירים את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה, מחמירים בעיות בריאות כרוניות ותורמים להתפתחות פצעי לחץ ובעיות עור אחרות. בנוסף, גישה מוגבלת למים נקיים ולתזונה נאותה מחריפה את המצב הבריאותי של כל החטופים אך בעיקר הקשישים, הפגיעים במיוחד להשפעות של התייבשות ומחסור בחומרים מזינים. המאמר מצביע על כך שירידה במשקל וסימני התייבשות היו נפוצים בקרב חטופים ששוחררו ותרמו לשבריריות כללית ולירידה בבריאות.
המאמר כולל טבלה שבה מתואר מצבם הרפואי של שבעה מהחטופים המבוגרים, הצעיר בהם קית' סיגל (65) והמבוגר עודד ליפשיץ (83). לגבי ארבעה מהם ידוע כי לא שרדו, מצבם של שלושה אחרים אינו ידוע. נזכיר כי שלמה מנצור בן ה-86 הוא החטוף המבוגר ביותר בשבי.
צורך קריטי בהתערבויות רפואיות
לדברי פרופ' לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים: "הממצאים מדגישים את ההשפעה הקשה של השבי על בני ערובה קשישים שכבר התמודדו עם מצבים בריאותיים כרוניים מרובים. היעדר גישה לתרופות חיוניות ולטיפול בסיסי, בשילוב עם כליאה ממושכת בתנאים בלתי נאותים, מהווים סיכון משמעותי לחייהם. לצערנו, חששותינו התאמתו וחטופים רבים לא שרדו את תנאי השבי האיומים. לחטופים, קשישים ושאינם קשישים, אין זמן. רק שחרורם יוכל להבטיח את הישרדותם ולמנוע הידרדרות נוספת וסבל לא אנושי".
הממצאים המוצגים במאמר מדגישים את הצורך הקריטי בהתערבויות רפואיות ממוקדות עבור חטופים קשישים. הכותבים קוראים לארגונים הומניטריים בינלאומיים להבטיח גישה מיידית לחטופים הנותרים, להעניק טיפול רפואי ולטפל בסיכונים הבריאותיים המתמשכים שלהם.
הכותבים תוהים במאמר לגבי תפקודם ופעולותיהם של ארגונים הומניטריים בינלאומיים בטיפול במשבר המתמשך, ומדגישים במיוחד את הצורך באמצעים פרואקטיביים מצד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), שיש לו מנדט לספק הגנה הומניטרית וסיוע לקורבנות סכסוכים. על פי המאמר, ה-ICRC לא הצליח להבטיח גישה לבני הערובה או לפעול ביעילות למען צרכיהם הרפואיים.
כתב העת הרפואי Rambam Maimonides Medical
כתב העת הרפואי Rambam Maimonides Medical Journal, שבו התפרסם המאמר, נוסד בשנת 2010 ויוצא לאור על ידי המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. הוא מתפרסם ארבע פעמים בשנה באנגלית בגישה פתוחה, כאשר כל המאמרים בו זמינים לקריאה חופשית באינטרנט ללא עלות ומציג מחקרים רפואיים מקוריים ברוח משנתו של הרמב"ם.
כתב העת עובר ביקורת עמיתים קפדנית ומפוקח על ידי ועדת עריכה בינלאומית ומופיע במאגרי מידע חשובים. המאמרים בו עוסקים במגוון תחומים רפואיים, עם דגש על נושאים כמו אתיקה רפואית, הקשר בין הלכה יהודית לרפואה, נושאים שנויים במחלוקת בעלי פוטנציאל תועלת לקהילה הרפואית והאקדמית והיסטוריה של הרפואה – במיוחד בהקשר של תרומות יהודיות לרפואה.