כנס חירום של רופאים: "לעצור את החיים עד להחזרת כל החטופים"

כנס חירום של רופאים להצלת החטופים נערך בשבוע שעבר (ג') בספריה הלאומית בירושלים בהשתתפות כ-250 אנשי רפואה ומשתתפים נוספים שצפו בכנס באפליקציית זום. הכנס עסק בהשפעות הפיזיולוגיות והנפשיות של השבי על החטופים. הדוברים הציגו מידע, שלא היה ידוע לציבור, אודות חומרת ההשפעות הללו כפי שתועדו מחטופים ששוחררו לאחר חודש וחצי, לאחר 129 יום ולאחר 281 יום בשבי.

הדוברים בכנס, שעלה אף ליוטיוב, הדגישו כי לאור הממצאים יש חשש כבד לחיי 101 החטופים שמוחזקים זה שנה שלמה בתנאים שלא יאפשרו התאוששות מלאה ואולי גם לא יאפשרו חיים.

את הכנס יזמו ד"ר שירית אופיר, ד"ר אורן ערן וד"ר טל ברו-אלוני, שלושה רופאים שיצאו לשביתה עצמאית ללא הובלה או גיבוי של הארגונים שבהם הם עובדים. הרופאים שובתים מול הכנסת במטרה לעבור מהפגנות לשביתה ולעצירת החיים, עד לחזרת החטופים.

בחלקו הראשון של הכנס התקיימו הרצאות ובחלק השני התקיים דיון תחת הכותרת "הצלה או אי הצלה: מהי חובת הרופא". בפאנל השתתפו הרופאים השובתים וכן רותי בידץ, רבה חילונית ויו"ר הקול הרבני לזכויות אדם והרב ד"ר דניאל הרטמן, מנהל מכון שלום הרטמן.

את דברי הפתיחה לכנס נשאה ד"ר ברו-אלוני, רופאת משפחה מיבנה ומיוזמות השביתה והכנס. היא סיפרה כי כשבועיים וחצי לפני הכנס העתיקה את מקום מגוריה לאוהל המחאה בכניסה לכנסת, מתוך חשש כבד לחיי החטופים והערכתה כרופאה שהם המטופלים שנמצאים במצב הקריטי ביותר וזקוקים להצלה מיידית - אותה דחיפות, שהביאה את המארגנים ליזום את הכנס.

פרופ' אבי עורי נושא הרצאה בכנס. צילום: יח"צ

מטרת הכנס היתה לפרוט לפרטים את מצבם הרפואי והנפשי של החטופים כך שלכל הפחות הדיון בעניינם יכיל את הנתונים החשובים האלה ובתקווה, גם ישפיע עליו. את ההרצאה הראשונה נשא פרופ' אבי עורי, מאבות השיקום בישראל ופדויי שבי שסיפר על נפילתו בשבי המצרי בעת ששירת בהתנדבות כרופא צבאי במלחמת יום כיפור. פרופ' עורי פירט את ההשלכות הקשות של השבי, גם מנסיונו וגם מחומר רב שקרא בנושא וסיפר כי כששב מהשבי, לאחר חודש וחצי, היה משקלו 20 קילוגרם פחות ממה ששקל כשנשבה.

ד"ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה בחיל הרפואה בצה"ל, סיפר בכנס על הסיכונים שאיתם מתמודדים החטופים בשבי ממושך. הוא תיאר את פעילותו בשנה האחרונה למען החטופים, הן במטה החטופים והן בשירות הצבאי. בין השאר עסק ד"ר בלומנפלד ברישום הרפואי של החטופים שערך עם משפחותיהם במטה המשפחות, בכתיבת פקודת השיבה העוסקת באופן שבו מטפלים בשבים וכן בפיענוח הסרטונים של החטופים שמהם ניתן היה ללמוד על מצבם, עד להעברת משימה זו למשרד הבריאות.

"אנחנו נמצאים ביום ה-382 מאז נחטפו. רבים מהם חשים דיכאון, חרדה, דיכוי של המערכת החיסונית, זיהומים, שינויים במערכת השלד, שינויים בלחץ הדם ובפרופיל השומנים, וללא טיפול רפואי הולם חלק מהבעיות ימשיכו איתם גם אחרי שובם ולאורך חייהם", אמר ד"ר בלומנפלד. כדוגמה להזנחה הבריאותית והעדר המזון סיפר כי גופתו של הירש פולין גולדברג ז"ל, שגובהו היה 1.85 מטר, שקלה 52 ק"ג בלבד כשנקבר בישראל.

"אין מערכת פיזית או נפשית שלא נפגעת או בפוטנציאל להיפגע וזה לפני טראומה, פגיעה מינית, מחלות כרוניות שלא טופלו והתעללות נפשית", אמר. "ככל שעוברים הימים יש דברים שלא יהיו הפיכים או הפיכים חלקית. כל השבים הגיעו ברזון קיצוני וריח נוראי שנדף מהם, הם לא התקלחו וסבלו מתנאים ההיגייניים קשים, בחללים חשוכים וסגורים עם חשיפה מוגבלת לאוויר נקי, לחות גבוהה, גירויים חושיים מוגבלים, מעט מים ופיתה אחת ביום".

לדברי ד"ר בלומנפלד, תרופות של החולים הכרוניים, לא רק אלה המבוגרים, לא סופקו להם והם נאלצו להסתדר ללא עזרים כמו משקפיים או מכשיר שמיעה. לחלקם שברו בכוונה את המשקפיים. הם שבו עם זיהומי מעי, עצירויות, שלשולים, סלמונלה. הופעל עליהם טרור פסיכולוגי, היתה אלימות סתם, ירי ללא סיבה והזנחה, הפרעות דחק פוסט טראומתי - ואלה רק מעט מתיאוריו את המצבים הקשים של החטופים ששבו.

הוא התייחס לסבלן של החטופות ואמר כי "ניתן לומר בוודאות גמורה שכל מי שנשבה ונותר בחיים סובל ממחלות ותופעות שונות שיחמירו עד כדי סיכון חיים אם לא ישוחררו בקרוב". בנוסף דיבר על התחלואה והמצוקה הקשה בבריאות הכללית והנפשית במשפחות.

מיטל בנימין, מהמחלקה לתזונה בבית החולים שיבא, סיפרה על החטופים שטיפלה בהם במחלקת השבים של בית החולים. "מבין החטופים ששבו הביתה, אף אחד לא חזר במצב תזונתי טוב, הם ליקקו את הצלחות מתוך ייאוש", הדגישה. "החטופים והחטופות סבלו מתת תזונה קשה, איבדו משקל משמעותי מגופם ומסת שריר". עוד סיפרה כי "הנשים קיבלו כ-300 קלוריות ביום, פיתה אחת ומעט אורז. הגברים - פחות מכך, שני תמרים ליום".

ד"ר אורן ערן, שסגר את מרפאתו בעוטף והודיע כי עד שהחטופים לא חוזרים הוא לא חוזר למקצוע הרפואה, סיפר: "אני מלווה את האוכלוסיה בעוטף מאז השמונה באוקטובר והמצב הוא נורא. זו האוכלוסיה שנפגעה הכי קשה והמצב שלהם מחמיר בכל יום. הכל מתפרק גם מבחינה פיזית וגם נפשית. הריפוי יחל רק ברגע שהם יהיו בבית. הריפוי של העוטף וגם של כל המדינה זה החזרת החטופים שלנו - כולם".

ד"ר ערן העיד: "הגעתי למצב שאני פשוט לא יכול יותר. בידיעה מלאה שגם אם אני סוגר את המרפאות ויוצא וצועק פה מול הכנסת, יכול להיות שאף אחד לא יקשיב, אבל אני פשוט לא יכולתי לפעול אחרת. לכן אני פה. זה מה שאני קורא לכולם לעשות, להגיע, לעצור הכל, להגיע לפה, להצטרף, לכולם, לא רק לאנשי מערכת הבריאות".

מארגני הכנס מארגון "רופאים למען החטופים", מסרו בסיום הכנס: "אנו קוראים נחרצות לממשלת ישראל, השיבו את החטופים הביתה! למעלה משנה הם נמקים במחילות חמאס, חלקם עם מחלות רקע ופציעות חמורות. המשמעות הרפואית קריטית. שביתת רופאים היא אמצעי לגיטימי ורבים מאיתנו שוקלים לנקוט בו ככל שממשלת ישראל לא תקדם עיסקה מיידית להשבת החטופים הביתה".