מנהלי בתי חולים העצמאיים מתריעים כי עמדת האוצר בהתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים תגרום לקריסת בתי החולים. הדברים נאמרו בדיון שעסק בהצעה להארכת הצו המסדיר את ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים – הסכמי הקאפ - עבור טיפולים למבוטחים ובהשלכות הסכם הרופאים החדש על בתי החולים הציבוריים. הדיון בהצעה להאריך את החוק להתחשבנות זו עד לסוף שנת 2025, במקום עד לדצמבר 2024, נערך השבוע (א') בוועדת הבריאות של הכנסת.
עוד בעניין דומה
הדיון בוועדה עסק הן במישור התקציבי והן במישור התזרימי. לפני שלוש שנים, עם חידוש החוק המסדיר את ההתחשבנות, המדינה טענה כי התמחיר של הטיפולים גבוה מדי וכי יש להוריד את המחירים ב-12%. לכך ביקשה שהות של שלוש שנים על מנת להוכיח את טענתה. במהלך תקופה זו הפחיתה המדינה את המחירים בשליש, מה שהכניס ארבעה בתי חולים למצב תקציבי קשה.
מבחינת התזרים, בתי החולים העצמאיים הציבוריים חייבים לשלם את השכר, שהוא 75% מההוצאות שלהם, בראשית כל חודש. המימון לתשלום השכר מועבר מהמדינה לקופות החולים, אך הן מעבירות את הכסף לבתי החולים בתוך שלושה חודשים, מה שיוצר לבתי החולים בעיה תזרימית. כשהפעימה הראשונה של הסכם השכר הקיבוצי תחל בינואר, יועברו המשכורות לעובדים ב-1 בפברואר, אך המימון לכך יגיע, כאמור, לבתי החולים רק בחודש מאי. בשלושה חודשים אלה ייאלצו בתי החולים לספוג הן את התשלומים והן את הריבית שעולה בשל האינפלציה.
הכנסות בית החולים מורכבת משני סעיפים עיקריים: הכנסות ממכירת שירותים רפואיים לקופות החולים - 85%. סכום זה ממודד לשינויים בעלות השכר; וכן סובסידיה שנתית - 15%. סכום זה אינו צמוד לשינויים בשכר. המשמעות היא שרק 85% מההכנסות מוצמדות לשינויים בשכר כך שיש שחיקה בפיצוי על 15% מההכנסה.
בתי החולים העצמאים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת – טוענים כי המדינה יוצרת בעיה תקציבית ולא הצליחה להוכיח כי המחירים אכן גבוהים ב-12%. לטענתם של בתי החולים, שמכנים את עצמם "היתומים" (אינם של המדינה או של קופות החולים), המדינה מתייחסת אליהם כאל מלכ"רים – מוסדות ללא כוונת רווח, וכמשתמע, אין להם רווח שממנו יוכלו לממן את תשלום המשכורות והם מתקשים מאוד לשלם אותן, כאשר העומס התקציבי והתזרימי על בתי החולים גורם בנוסף עיכוב תשלומים לספקים.
בתי החולים העצמאים הציגו בדיון את עמדתם בתקווה שהוועדה לא תתפקד כחותמת גומי להארכת החוק בשנה נוספת.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הדגיש את חשיבות היציבות הכלכלית של בתי החולים, המתבססת, בין היתר, על התחשבנות קבועה עם קופות החולים. הוא ביקש מנציגי המדינה להציג את העבודה שנעשתה על מנת להוכיח שהתמחיר אכן גבוה ב-12% כדי לקבל החלטה אם לאשר את הפחתת המחירים, זאת בנוסף לבדיקה מדוקדקת הנדרשת בהסדרי השכר החדשים, שאסור שיערערו יציבות זאת.
נציגי בתי חולים שהשתתפו בדיון טענו כי דרך ההתחשבנות, מועד התשלום של הקופות (שוטף+60) מול תשלום שלהם במועד של המשכורות ותשלומים לספקים, לצד העלאות שכר לרופאים מול שיפוי של רק 85% מהאוצר, וחובת הענקת הנחה לקופות על טיפולים וימי אשפוז יביאו לקריסתם הכלכלית.
שר הבריאות אוריאל בוסו כתב ליו"ר הוועדה במאי האחרון כי "משמעות הארכת חקיקת ההתחשבנות בשנה נוספת הינה הגדלת הפער בין רמת הפעילות הצפויה בבתי החולים לבין תקרות ההתחשבנות, כך שחלק משמעותי יותר מן הפעולות שיבצעו בתי החולים יהיו מעבר לתקרות הצריכה ויימכרו בהנחה של 55% לקופות חולים, דבר המעלה חשש אמיתי ליכולת של בתי החולים להגדיל פעילות בהתאם לצורכי האוכלוסיה בשנת 2025, וכן מעלה חשש שייווצר גירעון לבתי החולים".
השר אישר בפנייתו ליו"ר הוועדה משריקי כי "בנוסף לאמור, במסגרת סעיף 9 לחוק ההתחשבנות, הוגדרו לראשונה כללים לחלוקת תקצוב קבוע לכלל בתי החולים הציבוריים בישראל אשר היקפו מוגדר בתקנות שר האוצר הנגזרות מחוק זה. היעדר מקדמי דמוגרפיה ומחירים להיקף התקצוב הקבוע פוגע אף הוא ביכולת בתי החולים לעמוד ביעדי התקציב בשנה בה מוארך הקאפ בשנה נוספת". לפיכך, כתב השר, "הארכת חקיקת ההתחשבנות דורשת מציאת פתרון תקציבי ומהותי לבתי החולים וליציבותם הכלכלית".
טל סיני, מנהלת התחום הפיננסי במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי לצד חשיבות היציבות של בתי החולים, הכנסותיהם עדיין נמוכות מההוצאות ומההוצאות הצפויות. "ברור שלמערכת האשפוז נדרשת תוספת תקציבית ואנו מנהלים מו"מ בעניין עם האוצר", אמרה.
גאיה עופר, רכזת בריאות באגף התקציבים באוצר, טענה כי מחירי הטיפול צריכים לשקף את העלות בפועל, וההנחה לקופות תופחת עד כמה שניתן. לדבריה, נערכת עתה עבודה על הגדרת מחירים מול טיפולים.
בתגובה אמר פרופ' יורם וייס, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, שיש פער של מאות מיליוני שקל בין הוצאות המרכז הרפואי מול ההכנסות מקופות החולים והאוצר. "האוצר מתייחס ל'הדסה' כאל בית החולים פרטי, כדי שכמו כל שאר המערכת של בתי החולים העצמאיים יהיה עליו לספוג שלושה חודשים של עליות שכר, מתוך 'הרווח' שלו. אני רוצה להבהיר שלבתי החולים הציבוריים העצמאיים אין רווח על הפעילות שלהם", ציין. "אנחנו לוקחים הלוואות מהספקים כדי לשמור על הפעילות בגלל הסכמי השכר, שיגיעו בשנת 2023-2024 ליותר מ-100 מיליון שקל ל'הדסה' על רבעון אבוד. אין לנו את הסכומים האלה ואנו מגלגלים את זה לספקים שנאנקים.
"ההסכמים שנחתמו מאוד מאוד משמעותיים למערכת הבריאות", אמר פרופ' וייס והוסיף: "הדסה מסרבת לחתום על ההסכם, עד שאנחנו, כמו כל בתי חולים האחרים, נקבל שיפוי על עלויות שכר". המשנה למנכ"ל בית החולים, יובל אדר, ציין כי מדי שנה מופחתים בממוצע 10% מהחזר התקציב.
רועי בן משה, מנהל מחלקת הכלכלה במרכז הרפואי צפון (פוריה), אמר כי בחודש הקרוב ייפתח בבית החולים, מרכז שיקומי בן 162 מיטות אשפוז שיקומיות ו-30 מיטות יום על פי החלטת הממשלה. המרכז ישרת כ-1.5 מיליון תושבים באזור הצפון והוא יהיה מרכז השיקום היחידי בצפון. עם זאת לדבריו, עלות הפעילות המלאה של מרכז השיקום היא כ-140 מיליון שקל, אך פעילות חדשה זו לא נכללה בתקרות שנקבעו לבית החולים בחוק משנת 2021, חוק שהממשלה מתבקשת להאריכו לשנת 2025. לפי הקבוע בחוק, על פעילות שיקום מעבר לתקרה רשאי בית החולים לגבות לא יותר מ-30% מהמחיר הקבוע במחירון.
הוא ציין כי על פי החוק המובא לוועדה יחויי בית החולים במתן הנחה של 70%, שהם 98 מיליוני שקל על פעילות זו. בן משה הזהיר כי בית החולים, שמחזורו הכספי עומד על 640 מיליוני שקל, כולל 'תקציב קבוע' מכוח החוק האמור, לא יכול לספוג הנחה נוספת בהיקף זה, והארכת הצו פירושה דחיית פתיחת מרכז השיקום.