טיפול כפול נגד טסיות דם (DAPT) למשך 12 חודשים הוא הטיפול הסטנדרטי לאחר הצבת סטנט בחולים עם תסמונת כלילית חריפה (ACS). במטה-אנליזה ברמת המטופל, החוקרים העריכו את המעבר מטיפול נוגד טסיות כפול למונותרפיה בטיקגרלור (ticagrelor) תוך התמקדות בהשוואה מקיפה של אסטרטגיות טיפול אלו לאחר הצבת סטנט משחרר תרופה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Lancet, החוקרים שאפו להשוות את היעילות והבטיחות של טיפול מונותרפי בטיקגרלור לאחר קורס קצר מועד של DAPT (הנע בין שבועיים ל-3 חודשים) מול קורס מלא של 12 חודשים של DAPT בחולים העוברים התערבות כלילית מלעורית.
מחקר זה כלל סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים. החוקרים בחנו נתונים מ-Ovid MEDLINE,יEmbase וממקורות נוספים עד 20 במאי 2024. לא נכללו מחקרים שכללו חולים הזקוקים לנוגדי קרישה דרך הפה לטווח ארוך. הסיכון להטיה הוערך בעזרת הכלי המתוקן של Cochrane risk-of-bias. החוקרים התמקדו בשלוש נקודות קצה ראשוניות: (1) אירועים קרדיווסקולריים או מוחיים חמורים (MACCE, הכוללים מוות מכל הסיבות, אוטם שריר הלב או שבץ) לניתוח אי-נחיתות, (2) אירועי דימום חמורים על פי BARC 3 או 5 ו-(3) תמותה מכל הסיבות לניתוח עליונות. התוצאים נמדדו באמצעות הערכת קפלן-מאייר, כאשר אי-נחיתות נבדקה באמצעות ערך α חד-צדדי של 0.025 ומרווח אי-נחיתות שנקבע מראש של 1.15 בסולם יחס הסיכון. לאחר מכן בוצעו בדיקות לעליונות עם ערך אלפא דו-צדדי של 0.05. מתוך 8,361 מחקרים נבחרו שישה שכללו 23,256 מטופלים, שהחלו טיפול מונותרפי בטיקגרלור (90 מ"ג פעמיים ביום) בחציון של 78 ימים לאחר ההתערבות, עם משך טיפול חציוני של 334 ימים.
מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הפרוטוקול של 23,256 מטופלים, טיפול מונותרפי בטיקגרלור הוביל לשכיחות נמוכה יותר של MACCE ב-2.8% בהשוואה ל-3.2% עם DAPT (יחס סיכון 0.91 עבור אי-נחיתות, רווח בר סמך 95%, 0.78-1.07, p=0.0039). באוכלוסיית הכוונה לטיפול (intention-to-treat) של 24,407 חולים, טיקגרלור גם הפחית באופן מובהק את הסיכון לדימום חמור (BARC 3 או 5 - 0.9% לעומת 2.1%, יחס סיכון 0.43 עבור ניתוח עליונות, רווח בר סמך 95%, 0.34-0.54, p<0.0001) ולתמותה מכל הסיבות (0.9% לעומת 1.2%, יחס סיכון עבור ניתוח עליונות 0.76, רווח בר סמך 95%, 0.59-0.98, p=0.034). הניתוח הרציף של המחקר סיפק ראיות חזקות לכך שמונותרפיה עם טיקגרולור הייתה יעילה כמו DAPT למניעת MACCE (אי-נחיתות) ויעילה יותר בהפחתת דימומים, במיוחד בתסמונת כלילית כללית וחריפה. השפעות הטיפול השתנו לפי מגדר והתייצגות קלינית, והראו תועלת פוטנציאלית בהפחתת אירועים קרדיווסקולריים גדולים אצל נשים (p=0.041) ובהפחתת דימום בחולים עם תסמונת כלילית חריפה (p=0.022).
החוקרים סיכמו כי המעבר למונותרפיה בטיקגרלור לאחר קורס קצר טווח של DAPT בעקבות הצבת סטנט אינה מגבירה סיכונים איסכמיים ומפחיתה את הסיכון לדימום גדול, במיוחד בחולים עם תסמונת כלילית חריפה. ההפחתה הפוטנציאלית בתמותה הקשורה למונותרפיה בטיקגרלור, במיוחד בקרב נשים, מחייבת בדיקה נוספת.
מקור: