"האוצר לא מבין שהמחסור ברופאים גורם להעלאת התשלום על טיפולים"

"בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 חל זינוק של 20% במספר האבחנות של דיכאון וחרדה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ביישובי עוטף עזה חלה עלייה של 560%, ובגבול הצפון, עלייה של 33%". כך אמר אלי כהן, מנכ"ל שירותי בריאות כללית בראיון שערכה עימו שרית רוזנבלום ופורסם אתמול (א') ב-ynet.

כהן מתאר בראיון את האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות מפרוץ המלחמה. המחסור בכוח אדם, לדבריו, הוא בעיית היסוד של מערכת הבריאות, "לב הבעיות כולן - לא תקציבים, לא תקנים", הוא אומר וקורא להכפלת מספר הסטודנטים לרפואה בארץ ומזהיר מפני ההשלכות של המחסור ברופאים על עלויות הטיפול. "האוצר לא מבין שאם יש מחסור ברופאים, אני חייב להעלות את התשלום. לפני שנתיים שילמתי לרופאת נשים 350 שקל בשעה, היום זה כבר 1,200". בנוסף, הוא קורא לתמרוץ לרופאים שיעבדו בבית החולים יוספטל באילת לנוכח האיום הבטחוני באזור.

בנושא משבר הביטוח הסיעודי, כהן מציין כי החל מינואר הקרוב, מבוטחי הקופה עלולים לאבד חלק ניכר מהכיסוי הסיעודי שלהם וקרא לפתרון ממלכתי. "הפתרון של מדינת ישראל, לתת לקופות לנהל את הביטוח הסיעודי, לא מקובל בעולם. זה לא טבעי שקופות החולים מתעסקות עם ביטוח סיעוד".

כמענה זמני לזינוק בצורך לטיפולי בריאות הנפש, הקופה יצרה תפקיד חדש של "תומכי חוסן". "עד היום", אומר כהן, "הכשרנו שני מחזורים. הרעיון הוא להכשיר בעלי תואר ראשון לטיפול במקרים הקלים, 40% מכלל הפניות". על מנת להתאים את מאמני החוסן למשימה שהוטלה עליהם הקימה הקופה מערכת סינון. "אנחנו מחויבים לוודא שהמקרים המורכבים ילכו לפסיכיאטר. הקמנו מוקד טלפוני של מטפלים מנוסים, שעושים טריאז'. המיון נעשה באופן מובנה, עם שאלון מאוד מסודר, עם ניקוד, עם דגלים אדומים. מי שבמקרה שלו הונפו הרבה דגלים אדומים יופנה ל'גהה' ומי שנחשב למקרה קל יופנה למאמן חוסן. עד היום טופלו בשיטה הזו 11 אלף בני אדם. אנחנו מנטרים אותם בשאלון לפני, באמצע ובסוף הטיפול ויש לנו 85% הצלחה".

כהן מתייחס גם לנושא מיגון בתי החולים ואומר כי "כל בית חולים בישראל חייב חדרי ניתוח ממוגנים, מחלקות אשפוז ממוגנות ומיון ממוגן". בהתייחס לבתי החולים הרצפלד בגדרה ובית רבקה בפתח תקוה, הוא מציין כי "שטחים שלמים בבתי החולים שלנו לא ממוגנים" ומעריך את עלות המיגון בכשני מיליארד שקל עבור בתי החולים של הקופה בלבד. בנוסף, לדבריו, נדרשת יכולת לעבור למצב שבו בתי החולים יצטרכו לפעול עד 72 שעות בכוחות עצמם, ללא אספקת שירותים או עזרה מבחוץ. "זה מחייב אותנו להחזיק רמות גבוהות של מלאים ולעשות כל הזמן תרגילים כדי לשמור את המוכנות. בקהילה אני צריך להחזיק רשת של מרפאות ממוגנות יותר, שיש בהן גנרטור צמוד ורשימת אנשים שגרים באותו יישוב, שבחירום יכולים להגיע ולהפעיל אותן".

זאת ועוד, כהן סבור כי למרות הסכם הייצוב שנחתם בסוף 2023, הקטנת תקציבי הפיתוח תפגע בטווח הארוך בהצטיידות, בטכנולוגיות ובעתיד של מערכת הבריאות.

כזכור, ביוני השנה תבעה שירותי בריאות כללית את המדינה, האוצר ומשרד הבריאות בסכום של 77 מיליון שקל בגין הוצאות הקופה בשל המלחמה. הקופה, שמבטחת כחמישה מיליון מתושבי המדינה ומרפאותיה בקיבוצים נחרבו, רבים ממבוטחיה נעקרו וחלק מעובדיה פועלים ללא מיגון ותחת אש, דרשה מהמדינה תגמול כספי.

בשבועות האחרונים הושגה הסכמה עקרונית להסדרת החזר ההוצאות בגין המלחמה, והקופה תמשוך בקרוב את התביעה שהגישה. "עצוב שהגענו למצב שבו אנחנו צריכים להתנהל מול המדינה בבית המשפט", אמר כהן. "איך מערכת הבריאות היתה נראית אם הייתי אומר, 'רגע, אני לא פותח מרפאה למפונים בים המלח - קודם שהמדינה תסגור איתי הסכם'".

עם זאת מציין מנכ"ל "כללית" כי יחסי העבודה עם משרד הבריאות, בראשות המנכ"ל משה בר סימן טוב, התהדקו מאוד במלחמה. "דעתנו נשמעת והם מסייעים לנו ככל הניתן. הם שותפים אמיתיים, הוגנים והגונים בניהול ההיערכות למלחמה".