חדשות

"בילינסון": קוצב מוח מדור חדש הושתל בחולה פרקינסון

לראשונה הושתל בישראל קוצב מוח נטען | במקביל לגירוי המוחי, הקוצב מאפשר רישום תמידי של פעילות המוח | יתרון נוסף: הסוללה הנטענת חוסכת את החלפת הקוצב בניתוח מדי מספר שנים

השתלת קוצב המוח הנטען ב"בילינסון". צילום: דוברות ביה"ח

קוצב מוח נטען הושתל השבוע בחולה פרקינסון במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה. החולה, שגילו צעיר מ-40, הוא אחד החולים הצעירים ביותר שבמוחם השותל קוצב בישראל וזו הפעם הראשונה שבה הושתל קוצב מוח נטען בישראל.

הניתוח בוצע במרכז הנוירומודולציה ב"בילינסון" בניהולה של ד"ר עידית תמיר, מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית וד"ר יהונתן ריינר, נוירולוג בכיר, מומחה לפרקינסון ומנהל השירות לנוירומודולציה.

ד"ר תמיר מסבירה כי לאחר כשני עשורים שבהם הושתלו קוצבי מוח דומים, בשנים האחרונות חלה האצה בפיתוח קוצבי המוח ונכנסו דגמים חדשים עם יכולות משופרות. "לפני כשנתיים-שלוש נכנס גם לארץ דגם של קוצב שאפשר, בנוסף לגירוי המוחי, לבצע רישום של הפעילות המוחית. בעזרת היכולת הזו אנו מכוונים את הקוצב.

"המטופל נמצא בקליניקה ועל פי הרישום של הפעילות המוחית אנו מכוונים את הקיצוב בעזרת סוג של טאבלט שמשמש כשלט. כך, בזמן אמת, נרשמת הפעילות המוחית ומתקבלת אנליזה של הסיגנל המוחי, עוצמת הסיגנל בתדרים שונים, המשקפת את תמונת המצב של החולה מבחינת התסמינים".

לקוצבים מהדור הקודם היה חיסרון – הסוללה שלהם התרוקנה עם הזמן ונדרש ניתוח אחת לכמה שנים על מנת להחליף את הקוצב. מעבר לניתוח, מדובר בהוצאה ניכרת משום שעלות קוצב חדש עומדת על כ-60-70 אלף שקל.

הקוצב החדש שהושתל השבוע ב"בילינסון" משלב את היכולת של רישום הפעילות המוחית עם קוצב נטען. "יתרונות של הקוצב רבים", ממשיכה ד"ר תמיר ומסבירה: "אפשר לרשום פעילות מוחית בלי הגבלה כי זה לא מעמיס על הסוללה. המשמעות היא שניתן לשלוח את המטופל הביתה ובמשך חודש שלם נעשה רישום של הפעילות המוחית שלו ואנו מקבלים דו"ח מפורט של כל פרק הזמן הזה. בנוסף, בגלל שמדובר בקוצב נטען, נחסכים הניתוחים להחלפתו וכן גם העלויות הכספיות שנגרמות למערכת".

בנוסף, גודלו של הקוצב הנטען הוא כמחצית מגודל הקוצב שאינו נטען. הוא קל יותר, מורגש פחות, הסיכוי לפרימה של התפרים פוחת ואיתו גם הסיכון לזיהום. אסתטית הוא נראה טוב יותר, תכונה משמעותית במיוחד אצל אנשים רזים שאצלם קוצב מוח גדול בולט מתחת לעור. הקוצב מחזיק לכל אורך חייו של המטופל, מנטר את פעילות המוח כל העת, כך שניתן לעקוב ולהתאים טיפולים בצורה מדויקת.

"עם טכנולוגיה כזו", מסכמת ד"ר תמיר, "ניתן לסייע לחולי פרקינסון, אפילפסיה, רעד ואחרים, ולקדם הבנה חדשה של המוח עבור טיפולים עתידיים במחלות אחרות".

נושאים קשורים:  חדשות,  קוצב מוח,  בילינסון,  ד"ר עידית תמיר,  ד"ר יהונתן ריינר,  פרקינסון
תגובות