הסדרת המקצוע טכנאי בית מרקחת נדונה אתמול (א') בוועדת הבריאות של הכנסת בראשות ח"כ יוני משריקי (ש"ס) ובה עסקו בתיקונים לקריאה שנייה ושלישית לחוק הסדרת מקצועות הבריאות. טכנאי בית מרקחת, אינו רוקח, ועל פי הצעת החוק הוא יעסוק בענייני מנהלה ולוגיסטיקה של בית המרקחת ובכך יאפשר לרוקח המוסמך להתמקד בעבודה המקצועית ולייעל את השירות.
עוד בעניין דומה
בישראל קיים מחסור של כאלף רוקחים ועומס גדול מוטל על הרוקחים הקיימים. על פי הצעת החוק, טכנאי בית מרקחת יהיה רשאי לבצע הרחפה (המסת תכשיר המגיע כאבקה או פיזור שלו בממיס נוזלי) או מזיגה (חלוקת תכשיר נוזלי או חצי-מוצק לכמה כלים ואריזות) של תכשיר, ומסירה למטופל של תכשירי מרשם ותכשירים ללא מרשם.
המשתתפים דנו בהסדרת מעמדם ותפקידיהם של טכנאי בתי מרקחת, בהליך לימודיהם העיוניים והמעשיים, במוסדות הכשרתם, במאגר רישומם במשרד הבריאות, בהליך העברתם מתפקידם, במספר הטכנאים המכהנים בכל בית מרקחת, בעסק למכירת תרופות ללא מרשם במכונות אוטומטיות, בהגבלות ברכישת תרופות לבתי המרקחת ועוד.
מתווה שגובש ופורסם ביוני האחרון על ידי צוותים במשרד הבריאות לרפורמה בבתי המרקחת מתייחס אל טכנאי בית מרקחת כמי שיוכל לתת למטופלים תרופות מרשם (וללא מרשם) קבועות במסירה חוזרת; למסור תרופות לאחר ייעוץ רוקחי ולבצע הכנות רוקחיות פשוטות. סמכויות הטכנאי לפיכך יאפשרו לו לעשות את מירב הפעולות הלוגיסטיות והאדמיניסטרטיביות שמבוצעות היום על ידי רוקח. טכנאים אלה יוכשרו על ידי מוסדות אקדמאים, מכללות או קופות החולים.
אלי מרום, סגן מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ציין כי הוספת הטכנאי תחזק את מעמד הרוקח, יפנה את זמנו לעבודה מקצועית וישחרר אותו מטיפול בעבודה מנהלית, לוגיסטית וטכנית. מירי טריינין, רוקחת מרכזית במחוז תל אביב במשרד, הסבירה כי הארכת תוחלת החיים מביאה לתחלואה ניכרת לאורך שנים, לצורך רב בתרופות שמתבטאים בעומס ניכר וגובר על הרוקחים ושחיקה רבה. "יש מחסור של כ-1,000-700 רוקחים בארץ, והתיקון יפנה את זמנם מעבודה לוגיסטית וסידור מדפים לעבודה מול מטופל בלבד ויאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשניות", אמרה.
פלורה קוך-דוידוביץ, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הציגה השוואה לתפקיד דומה בארה"ב, קנדה, בריטניה וני זילנד, בהן הסמכויות לעוזר הרוקח רחבות בהרבה מהמוצע בהצעת החוק הקיימת.
יו"ר המועצה הלאומית לרוקחות, פרופ' אמנון הופמן, בירך על ההצעה, אייל פלום, היועץ המשפטי של הסתדרות הרוקחים, הדגיש את הצורך בתקן אחיד לכל הארץ ולא כתקן הנתון לשיקול דעתו של הרוקח המחוזי, וגם פרופ' אייל שוורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות, שיבח את חיזוק מעמד הרוקח שיביא התיקון לחוק, אך קרא לשיקול מוקפד בפתיחת "חדר תרופות" בהתיישבות הכפרית.
שמריה הללי, יו"ר איגוד הרוקחים, הביע הסתייגות מרף דרישה השכלה נמוך של "תעודת בגרות" או 12 שנות לימוד בלבד למקצוע וכן מהסמכה קצרה שאינה משתווה להסמכה שעובר רוקח ואף עוזר-רוקח ושלא ברורה מהות רמת מקצועיותה. הוא התנגד בתוקף להרשאת מסירה חוזרת של תכשירי מרשם קבוע ומסירה של תכשיר בלא מרשם, והדגיש כי הרחפה או מזיגה של תכשיר הן פעולות רוקחיות טהורות המהוות חלק נכבד ממסלול ההכשרה של רוקח במסגרת שיעורי מעבדה. לדבריו, אין להרשות פעולה זו לטכנאי ובוודאי לא להטיל את האחריות לטעויות הביצוע של הטכנאי על הרוקח האחראי.
שרה גביש, רוקחת ראשית ב"מכבי", ציינה את הצורך באבחון תקופתי מחודש של המטופל אצל רוקח, ודווקא אצלו, כדי שיוכל לזהות שינויים בריאותיים נדרשים המשנים את התרופה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
