כ-25% מהפצועים בעזה, או לפחות 22,500 עזתים, צפויים להזדקק לשיקום מתמשך בעקבות פציעות חמורות. כך עולה מדו"ח טכני שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בסוף השבוע (ה'). הדו"ח מתייחס לתקופה שעד ל-30 ביולי השנה ומבוסס על ניתוח נתונים מצוותי רפואת חירום הפועלים בעזה.
עוד בעניין דומה
על פי הדו"ח, מתוך כ-90,000 פצועים שדווחו על ידי משרד הבריאות בעזה, ישנם בין 13,455 ל-17,550 פציעות חמורות בגפיים, 3,105 עד 4,050 מקרי קטיעת גפיים (בעיקר ברגליים), כ-2,000 פציעות חמורות בראש ובעמוד השדרה וכ-2,000 מקרי כוויות חמורות הדורשים שיקום.
המחקר התבסס על ניתוח של 1,673 דו"חות יומיים שהוגשו על ידי צוותי רפואת חירום שפעלו בעזה בין 10 בינואר ל-16 במאי 2024. הנתונים כללו 8,878 אירועים שקשורים לפציעות טראומטיות ו-2,860 מקרי כוויות.
החוקרים מציינים כי שירותי השיקום הקיימים כיום בעזה אינם מתקרבים לענות על הצרכים העצומים. גם אם השירותים הקודמים יחודשו, נדרשת הרחבה משמעותית של מאמצי השיקום.
הדו"ח מדגיש כי פציעות בגפיים מהוות את הצורך העיקרי בשיקום, כאשר רוב הפציעות הן ככל הנראה ברגליים, כולל שברים מורכבים עם פגיעות בעצבים היקפיים. בנוסף, אין כיום שירותי פרוטזות ואורתוטיקה פעילים בעזה ונדרשת הרחבה של שירותי פרוטזות ארוכי טווח.
החוקרים מעריכים כי ישנם כ-2,000 מקרי פגיעות בחוט השדרה ופגיעות מוחיות טראומטיות חמורות. כל המטופלים עם פציעות משנות חיים נמצאים בסיכון משמעותי בשל השיבוש החמור בשירותי השיקום ושירותים אחרים לאחר הטיפול הראשוני. הדבר נכון במיוחד למטופלים עם פגיעות בחוט השדרה ופגיעות מוחיות טראומטיות, הנמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים מסכני חיים בעת העקירה מבתיהם.
כותבי הדו"ח מציינים כי למרות הקושי בהערכות, מספר פציעות הכוויות הדורשות שיקום עומד על כ-2,000 לפחות. העקירה מהבתים עלולה גם לתרום לעלייה מתמשכת בפציעות כוויה עם סיכון לשריפות במחנות אוהלים ושינויים בשיטות הבישול. נדרשים שירותי שיקום מיוחדים לכוויות.
החוקרים מדגישים כי מספר האנשים עם פציעות הדורשות מוצרי עזר עולה בהרבה על כמות הציוד שסופקה ומדווחים כי מלאי מוצרי עזר חיוניים כמו כסאות גלגלים וקביים אזל.
לסיכום, כותבי הדו"ח מדגישים כי הערכה זו מתייחסת רק לפציעות חדשות, מבלי לכלול את הפצועים והחולים עוד קודם לכן שחסרים כעת גישה לשירותי שיקום חיוניים.