MSB11022 היא תרופת ביוסימילאר (בעלת דמיון ביולוגי) של אדלימומאב (adalimumab), שהוכיחה דמיון ביולוגי טוב ובטיחות, סבילות ואימונוגניות דומות לאדלימומאב המקורית, הן במתנדבים בריאים והן בחולים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים שגרונית. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Current Medical Research and Opinion, ביקשו חוקרים להעריך את המעבר מאדלימומאב המקורית ל-MSB11022 בחולי דלקת מפרקים שגרונית בתנאי הפרקטיקה הקלינית.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה רטרוספקטיבי ורב-מרכזי. הוא כלל נתונים מרשומות רפואיות של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שעברו מאדלימומאב המקורית או מתרופת ביוסימילאר אחרת לטיפול עם MSB11022, ונותרו בטיפול זה לפחות 6 חודשים. הנתונים נאספו בתחילת המחקר, ברגע המעבר ובביקורי מעקב.
האנליזה בוצעה על נתונים מ-86 חולים (גיל חציוני 63.5 שנים, 75.6% נשים, 44.2% עם דלקת מפרקים שגרונית ארוזיבית). לפני הטיפול עם אדלימומאב, רק 3.5% מהחולים קיבלו טיפול ביולוגי. תוצאות המחקר הדגימו כי בתחילת המחקר, ציון ה-DAS28-CRPי(28-joint disease activity score based on C-reactive protein) החציוני היה 1.77 (80.2% בהפוגה, 96.5% עם פעילות מחלה נמוכה), וציון ה-CDAI (Clinical Disease Activity Index) החציוני היה 4.00 (44.2% בהפוגה, 90.7% עם פעילות מחלה נמוכה). לאחר מעקב חציוני של 8 חודשים, ציון ה-DAS28-CRP החציוני היה 1.87 (86.0% בהפוגה, 94.2% עם פעילות מחלה נמוכה), וציון ה-CDAI החציוני היה 4.00 (38.5% בהפוגה, 95.3% עם פעילות מחלה נמוכה). כמו כן, שלושה מטופלים בלבד דיווחו על כאב, נפיחות, צריבה במקום ההזרקה או המטומה מקומית נרחבת.
החוקרים מסכמים כי תרופת הביוסימילאר של אדלימומאב, MSB11022, שמרה על יתרונות היעילות שסיפקו טיפולי אדלימומאב קודמים, עם פרופיל בטיחות תואם לזה שתואר כבר עבור תרופות ביוסימילאר אחרות.
מקור: