הפרעות שינה והפרעות פסיכיאטריות משפיעות זו על זו בשני הכיוונים. תלונות שינה בולטות באוכלוסיות עם הפרעות פסיכיאטריות, במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו להעריך את השכיחות של MDD ו-PTSD בחולים שהלכו למרפאת שינה בפעם הראשונה כדי לחזק את ההבנה הנוכחית של הקשרים בין הפרעות שינה ומצבים פסיכיאטריים באוכלוסייה ספציפית זו.
מחקר זה כלל 755 מטופלים שהגיעו לביקור ראשון במרפאת השינה, כאשר 574 פנו להתייעצות על חשד לתסמונת אפניאה-היפופניאה חסימתית בשינה (OSAHS), 139 עבור תלונות על נדודי שינה ו-42 עבור תלונות על היפרסומניה. התוצאות של 387 סקרים ל-MDDי(BDI-II) ו-403 ל-PTSDי(PCL-5) הושוו בהתאם לסיבה להתייעצות.
תוצאות המחקר הדגימו כי 12.1% מהמטופלים התייצגו עם סקר MDD חיובי ו-4.9% ל-PTSD. בקרב חולים שהופיעו עם נדודי שינה, 19.8% התייצגו עם סקר חיובי ל-MDD, בהשוואה ל-9.3% בחולים עם חשד ל- OSAHSי(p=0.02). לגבי PTSD,י9.7% מהחולים שביקשו התייעצות בגלל נדודי שינה קיבלו תוצאה חיובית בבדיקה, בהשוואה ל-2.9% בקרב חולים עם חשד ל-OSAHSי(p=0.03). בקרב מטופלים עם סקר חיובי ל-MDD,י 40.5% לא קיבלו טיפול נוגד דיכאון או מייצב מצב רוח.
לסיכום, מטופלים רבים שהשתתפו במרכזי שינה התייצגו עם תוצאות חיוביות בסקרים ל-MDD ו-PTSD וכמעט מחצית ממטופלים אלו לא קיבלו טיפול תרופתי. לכן, נתונים אלו מדגישים את החשיבות של בדיקה שיטתית לאיתור הפרעות פסיכיאטריות במרפאות שינה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
