מה היא תמונת המצב של רופאים בוגרי חו"ל (IMGs) בארה"ב ומה הם האתגרים העומדים בפניהם במערכת הבריאות האמריקאית? דיון בנושא התפרסם לאחרונה במאמר ב-JAMA Network. על פי הנתונים, רופאים בוגרי חו"ל מהווים כרבע מכוח העבודה הרפואי בארה"ב, עם יותר מ-230,000 רופאים מורשים שסיימו את לימודיהם ביותר מ-2,000 בתי ספר לרפואה ב-169 מדינות.
עוד בעניין דומה
הכותבים, ד"ר גרהם ט. מקמהון מהמועצה לאקרדיטציה להמשך חינוך רפואי וד"ר אוליבר ג'י מק'אלבני מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, מתמקדים בפוטנציאל של בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ לארה"ב כפתרון למחסור ברופאים ולפיזור הגיאוגרפי הבלתי שוויוני של רופאים כלליים ומומחים בארה"ב.
אולם, למרות הניסיון הקליני הנרחב, הוכחות ליכולת ונכונות לעבוד באזורים מוחלשים, רופאים שהוכשרו בחו"ל נתקלים במספר מכשולים בכניסה לארה"ב. המכשולים כוללים את תהליך ההגירה, מסלולי ההסמכה והרישוי וחשש של מוסדות לשקול מועמדות של רופאים שלמדו רפואה מחוץ לארה"ב.
הכותבים מציינים כי בהשוואה למועמדים שהוכשרו בארה"ב, IMGs המגישים מועמדות לתכניות הכשרה לאחר התואר משתווים לבוגרי ארה"ב מבחינת ניסיון קליני, הכשרה פורמלית קודמת לאחר התואר ומחקר, אך יש להם שיעורי ביטול מועמדות גבוהים יותר ושיעורי התאמה נמוכים משמעותית להתמחות ועמיתות.
לדעת הכותבים, הפער אף עלול להחריף עקב הביטול האחרון של מדדי ביצוע אובייקטיביים, כמו ציון בחינת הרישוי הרפואי האמריקאית (USMLE) Step 1. גם לאחר כניסתם החוקית לארה"ב, רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל נתקלים במכשולים נוספים בזכאות לבורד (הסמכה מקצועית מטעם אחד הבורדים הרפואיים המוכרים בארה"ב), במימון מחקר והתקדמות בקריירה.
הכותבים טוענים כי רופאים שרכשו את ההשכלה הרפואית בחו"ל מציעים פתרון זמין וישים לגישור על המחסור ברופאים המקומיים, תוך שיפור הגיוון בכוח העבודה וטיפול משמעותי בהשלכות בריאות הציבור של פיזור גיאוגרפי בלתי שוויוני של רופאים כלליים ומומחים. זאת, מבלי לפגוע במעמד ובשכר הקיימים של הרופאים. עם זאת, הם סבורים שארה"ב אינה מסוגלת לשלב IMGs עד ליישום שינויי מדיניות שיטתיים ברמה הלאומית.
המכשולים בהם נתקלים רופאים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל, כוללים תהליכי רישוי והסמכה מורכבים, אתגרי הגירה והגבלות על תמיכה אקדמית ומימון מחקר. הכותבים מציינים כי בשנת 2024, מתוך 14,772 IMGs שהגישו מועמדות ל-38,494 משרות התמחות בשנה ראשונה, רק 9,045 הותאמו. זאת בהשוואה לשיעור התאמה של 93.5% עבור בוגרי בתי ספר לרפואה אמריקאיים.
הכותבים מזכירים יוזמות מדיניות חדשות במדינות שונות בארה"ב, כמו טנסי ואילינוי, המנסות ליצור מסלולים חלופיים לרישוי IMGs כדי לטפל במחסור ברופאים. עם זאת, הם מזהירים כי יוזמות אלו אינן נטולות מגבלות וסיכונים.
בסיכום קוראים הכותבים לשינויים מערכתיים ברמה הלאומית כדי לשפר את שילובם של רופאים שלמדו רפואה מחוץ לארה"ב בכוח העבודה הרפואי האמריקאי. הם מציעים נקיטת צעדים כמו הגברת המודעות להסמכה ולהכרה בבתי ספר לרפואה גלובליים, פישוט והאחדה של מסלולי הסמכת הבורד ושיפור תהליך קבלת הויזה. בנוסף, הם ממליצים לשקול מחדש את קריטריוני הזכאות למענקי ה-NIH (המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב) כדי לכלול IMGs ולהכיר בתרומתם המשמעותית למערכת הבריאות האמריקאית.