במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The British Journal of Psychiatry, החוקרים שאפו לנתח את האינטראקציה בין חומרת פסיכוזה, מינון קלוזפין ותסמינים אובססיביים-קומפולסיביים (OCS) באמצעות מודלים קוגניטיביים של מדעי המוח בנוגע להיווצרות הרגלים.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך באמצעות רשומות אלקטרוניות אנונימיות מקבוצה של חולים שטופלו בקלוזפין. המחקר כלל הערכות אורך של תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים ופסיכוזה, שכללו 196 אנשים ו-459 הערכות פנים אל פנים. ניתוחי תיווך רב-שכבתיים וניתוחי מתינות רב-שכבתיים בוצעו כדי לבחון את הקשר בין פסיכוזה להתנהגויות אובססיביות-קומפולסיביות. בנוסף בוצעו מבחני מתאם דו-משתנים קלאסיים כדי להעריך את ההשפעה של מינון קלוזפין על בדיקת קומפולסיביות. גם השפעות גנטיות נבדקו בתת מדגם.
מתוצאות המחקר עולה כי 37.9% מהמטופלים הראו תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים משמעותיים, כאשר הבדיקה (checking) היא התסמין השכיח ביותר. מודלים של תיווך גילו כי חומרת הפסיכוזה השפיעה בעקיפין על התנהגות בדיקה על ידי גרימת אובססיות (רווח בר סמך 95%, 0.04-0.09, p value < 0.01, r=0.07), אם כי לא נצפתה השפעה ישירה של פסיכוזה על הבדיקה (רווח בר סמך 95%, -0.09-0.03, p value = 0.340, r=-0.28). לאחר הפוגה בפסיכוזה ב-65 חולים, בדיקת הקומפולסיות הייתה בקורלציה מובהקת עם רמות הפלזמה (r=0.35, p value=0.004) והמינון (r=0.38, p value=0.002) של קלוזפין. אף אחת מהווריאציות הגנטיות שנחקרו (SLC6A4, SLC1A1 ו-HTR2C) לא מיתנה משמעותית את הקשר בין פסיכוזה-קומפולסיה לאחר התאמה להשוואות מרובות.
החוקרים סיכמו כי הקשר הדינמי בין פסיכוזה וקומפולסיביות בחולים שטופלו בקלוזפין כולל שלבים שונים, כל אחד מושפע באופן שונה מרמות התרופות. הבנה זו יכולה להנחות רופאים באופטימיזציה של אסטרטגיות טיפול למצב מאתגר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
