עם הגיל רבים חווים ירידה בתפקוד הזיכרון אשר באה לידי ביטוי במקרי שיכחה שונים וקשיי שליפה של מידע מסוגים שונים. מחקר חדש מראה כי באשר למוזיקה, הזיכרון לצלילים נשאר לעתים חד גם בעשור התשיעי לחיים.
במחקר שנערך באוניברסיטת לינקולן בבריטניה נבדקו כ-90 מבוגרים בגילאים 18 עד 86 בהופעה חיה של התזמורת הסימפונית של ניופאונדלנד בקנדה, ועוד 31 אנשים שצפו בהקלטה של הקונצרט במעבדה. המחקר התמקד בשלושה קטעי מוזיקה של יצירה מוזיקלית מוכרת של מוצרט (Eine kleine Nachtmusik), שהחוקרים הניחו שרוב המשתתפים הכירו, ובשתי יצירות ניסוי לא מוכרות שהוזמנו במיוחד, אחת מהן היתה טונאלית וקלה להאזנה והאחרת אטונלית ולא תאמה את הנורמות המלודיות האופייניות של המוזיקה הקלאסית המערבית. מקטע מלודי קצר מכל אחד משלושת הקטעים הושמע שלוש פעמים בתחילת היצירה, ועל המשתתפים היה לזהות ולקשר אותו בהתאם.
המשתתפים זיהו את היצירה המוכרת של מוצרט בכל הגילאים והרקעים המוזיקליים באופן שווה. עם זאת, הם היו פחות בטוחים בזיהוי הנושא המוזיקלי ביצירות הנסיוניות הבלתי מוכרות, במיוחד ביצירה האטונלית, יצירה מוזיקלית אשר לא מצייתת למערכת ההיררכיה הטונאלית האופיינית למוזיקה הקלאסית המערבית שנכתבה בין המאה ה-17 למאה ה-19.
תוצאות המחקר הראו כי היצירה המוזיקלית המוכרת זוהתה באותה מידה בכל הגילאים, ללא ירידה בתפקוד הזיכרון גם כאשר הגיל עלה. בנוסף, כל המשתתפים, ללא הבדלי גיל, היו פחות בטוחים בזיהוי הנושא ביצירה הטונאלית הלא מוכרת, ועוד פחות בטוחים ביצירה האטונלית הלא מוכרת. גם דפוס זה לא השתנה עם הגיל.
הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) הראתה שהאזנה למוזיקה מעסיקה לא רק אזורים שמיעתיים אלא גם אזורים המעורבים בשליטה מוטורית, רגש ושליפה מהזיכרון
אחת המסקנות שהעלו החוקרים לאור ממצאי המחקר היתה שהסיבה לכך שהזיכרון המוזיקלי נמצא כעמיד יותר בפני ירידות קוגניטיביות הקשורות לגיל עשויה להיות קשורה לרגשות שמוזיקה מעוררת באנשים, מה שהופך אותו למוטמע יותר, כאשר הוא מקודד על ידי קשרים עצביים חזקים יותר המייצגים אותו. בנוסף, ניתן לייחס זאת לעיבוד רגשי עמוק יותר של המידע המוזיקלי באמיגדלה, אשר משחקת תפקיד חשוב בעיבוד רגשי באופנים שונים ומהווה חלק מהמערכת הלימבית, שניתן להגדירה כמערכת הרגשית שלנו במוח.
בהקשר לכך, האמיגדלה פועלת לעתים כחותמת חשיבות באופן שמשפיע על קידוד חזק יותר של המידע בזיכרון כתוצאה מעיבוד רגשי עמוק יותר ולפיכך על הטמעת המידע בזיכרון לטווח הארוך למשך זמן רב יותר.
הפעלה של אזורי מוח רבים
מוזיקה קשורה באופן עמוק לרגש בהתייחס לכך שהיא מקושרת בזיכרון לחוויות שונות מתקופות בחיים, לאירועים משמעותיים, לדמויות מההווה או העבר שיש לנו אליהן זיקה רגשית ובשל כך ליכולת שלה להפעיל במוחנו ולעורר בנו זכרונות רגשיים נוספים הקשורים אליה. ניתן לתאר אותה בצורה מטפורית כ"תזמורת" שלמה של אזורים מוחיים המקושרים זה לזה ועובדים יחד ברשתות אסוציאטיביות, כאשר כל אחת מהן יכולה להפעיל זכרונות אחרים הקשורים אליה, ואלה יכולים להפעיל זכרונות אחרים נוספים וכך הלאה.
למעשה, האזנה למוזיקה יכולה להפוך לאימון מוח וזיכרון המפעיל רשתות אסוציאטיביות שונות. בין היתר, האזנה למוזיקה המעוררת רגש חיובי עשויה לגרום לנו להרגיש שמחים, נמרצים ונוסטלגיים, דרך שחרור של מוליכים עצביים כגון דופמין ואוקסיטוצין. מוליכים עצביים אלה עשויים לשפר את הקידוד של זכרונות חדשים ואת השימור בזיכרון לטווח הארוך למשך זמן רב יותר.
מפגשי טיפול במוזיקה סייעו לחולים עם אלצהיימר לשפר את יכולת השליפה של זכרונות אישיים ולשפר את הרווחה הרגשית שלהם
האזנה למוזיקה היא חוויה רב חושית המפעילה אזורים שונים עם תפקידים שונים במוח בו זמנית. אזורי עיבוד שמיעתיים מעבדים את הצליל, הקורטקס המוטורי עוסק בקצב, והמערכת הלימבית מגיבה לתוכן הרגשי. הפעלה נרחבת זו יוצרת רשת עצבית עשירה המחזקת את זיכרון החוויה המוזיקלית.
זיכרון של מידע מוזיקלי
מחקר שנערך באוניברסיטת הלסינקי השתמש בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) כדי לצפות בפעילות המוחית של המשתתפים כשהם מאזינים למוזיקה. החוקרים מצאו שהאזנה למוזיקה מעסיקה לא רק אזורים שמיעתיים אלא גם אזורים המעורבים בשליטה מוטורית, רגש ושליפה מהזיכרון. תוצאות המחקר מצביעות על כך שמוזיקה מאוחסנת בצורה מבוזרת ומקושרת יותר בתוך המוח, מה שהופך אותה ליותר מגובשת ויציבה ולפחות רגישה לשיכחה.
גורם משפיע נוסף על יכולת קידוד ושימור טובה יותר של זכרונות מוזיקליים נמצא באופן שבו המוזיקה מובנית מטבעה ומיוצגת בזיכרון שלנו. בדרך כלל מוזיקה כוללת תבניות, חזרות וקצב. אלמנטים אלה מקלים על קידוד הזיכרון על ידי מתן מסגרת צפויה למוח להיצמד אליה. אלמנט החזרה, בין אם בצורת פזמון ובין אם בצורת מנגינה חוזרת, מחזק מסלולים עצביים ומקל על זכירת מידע מוזיקלי. זו אחת הסיבות לכך ששירים שנלמדו בעבר יכולים להיזכר גם לאחר שנים רבות.
מחקר שפורסם בנושא ב-Frontiers מצא שהמשתתפים הצליחו לזכור מילים משירים בדיוק רב יותר ממילים מדוברות. האופי החוזר והקצבי של המוזיקה תורם ככל הנראה לאפקט הזה, זאת כאשר המוח מחפש ושולף בצורה יעילה יותר דפוסים מוכרים שחוזרים על עצמם. לדוגמה, אם לצורך תרגול עצמי של הזיכרון ננסה לשלוף מילים משיר מוכר, ייתכן כי נחווה קושי רב יותר בזכירת המילים ללא המנגינה ביחס לזכירת המילים עם המנגינה.
מוזיקה בתהליכי למידה וזיכרון
בהתחשב במאפיינים המבניים והרגשיים שלה, מוזיקה משמשת לעתים קרובות ככלי לשיפור תפקוד הזיכרון עבור סוגים אחרים של מידע. טכניקה המכונה "זיכרון מלודי" או "מנמוניה מוזיקלית", נמצאת בשימוש נרחב במסגרות חינוכיות במטרה לסייע לתלמידים לזכור עובדות, מושגים ורצפים.
מנגינות יכולות לשמש כרמזים יעילים לזכירת מידע חשוב. לדוגמה, רבים לומדים את האלפבית או את אותיות ה-ABC באמצעות שיר עם מנגינה פשוטה כדי לקודד את רצף האותיות. המנגינה מספקת מסגרת שמקלה על שליפת המידע בסדר הנכון. מחקר שפורסם ב-Psychological Science הראה שמשתתפים שלמדו סדרה של מילים שנכתבו במוזיקה זכרו יותר מילים באופן משמעותי מאלה שלמדו אותן מילים שנאמרו. אפקט זה היה חזק במיוחד כאשר המילים והמוזיקה היו מתאימות מאוד, כלומר כאשר המוזיקה תאמה את הקצב והטון הרגשי של המילים.
מוזיקה וזיכרון בהזדקנות ודמנציה
שאלה מעניינת שעולה מהמחקר היא האם מוזיקה עשויה למנוע, או לכל הפחות להפחית, סיכויים למחלות נוירוניות כגון דמנציה? הקשר בין מוזיקה לזיכרון מעניין במיוחד בהקשר של הזדקנות ומחלות ניווניות כגון אלצהיימר. מתמודדים רבים עם דמנציה יכולים להיזכר ולשיר שירים מנעוריהם גם כאשר זכרונות אחרים אינם נגישים להם. תופעה זו הובילה לפיתוח תכניות טיפול במוזיקה המיועדות לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואיכות החיים של מתמודדים דמנציה.
מחקר שפורסם ב-Journal of Alzheimer's Disease מצא שמפגשי טיפול במוזיקה סייעו לחולים עם אלצהיימר לשפר את יכולת השליפה של זכרונות אישיים ולשפר את הרווחה הרגשית שלהם. המחקר הציע כי יכולתה של מוזיקה לעסוק במספר אזורי מוח ולעורר רגשות חזקים עשויה לסייע לשמר את תפקוד הזיכרון גם אל מול ירידה נוירודגנרטיבית.
מחקר אחר שפורסם לאחרונה טוען כי אמנם לא ניתן להצביע על כך שמוזיקה מונעת דמנציה, אך קיימות עדויות מעודדות לקשר חיובי בין מוזיקה ובריאות המוח. נגינה בכלי נגינה לאורך החיים והאזנה למוזיקה נקשרו לסיכון מופחת לדמנציה ולשיפור בקישוריות העצבית. בנוסף, ניתן להצביע עליה כעל בעלת ערך טיפולי במצבים נוירולוגיים שונים.
כמו כן, מוזיקה יכולה לשמש ככלי טיפולי לשיפור תפקודים קוגניטיביים שונים, זאת על ידי כך שהיא מערבת מגוון רחב של רמזים קוגניטיביים הכוללים מבנה, קצב, מלודיה והרמוניה. מגוון גירויים זה עשוי לעודד את המוח לבנות ולאחסן זכרונות חדשים ביעילות רבה יותר. בכך, המוזיקה יכולה לשמש ככלי אימוני ותרגולי לשימור ושיפור היכולות הקוגניטיביות בכלל ובגיל המבוגר בפרט.
הכותב, איתי עניאל, חוקר מוח וקוגניציה ומרצה לפיתוח ושיפור הזיכרון, בוגר תואר שני בחקר המוח מאוניברסיטת בר אילן ומייסד חדר כושר למוח והמרכז הבינלאומי לשיפור הזיכרון