טיפולים ממוקדים חדשים, המבוססים על חסימת מערכת החיסון מסוג 2, מחוללים מהפכה בטיפול בדלקת עור אטופית - אטופיק דרמטיטיס, המחלה הדלקתית הכרונית הנפוצה ביותר של העור.
עוד בעניין דומה
במשך עשורים, הטיפול באטופיק דרמטיטיס התבסס על סטרואידים טופיקליים, מעכבי קלצינאורין טופיקליים, פוטותרפיה ותרופות אימונוסופרסיביות פומיות רחבות טווח. למרות ההתקדמות המשמעותית בפיתוח תרופות למחלה, חלק מהמטופלים עדיין מגיבים באופן בלתי מספק לטיפולים הקיימים ואחרים סובלים מתופעות לוואי כגון דלקת עפעפיים, דלקת לחמית או החמרה של אקנה. מציאות זו מדגישה את הצורך המתמשך במחקר ופיתוח של טיפולים חדשים, בטוחים ויעילים יותר.
הטיפולים החדשים מציעים פתרונות מבטיחים למטופלים הסובלים מצורות בינוניות עד חמורות של המחלה ומתמקדים בעיכוב תגובת החיסון מסוג 2, המעורבת בתגובות אלרגיות ומאופיינת בייצור ציטוקינים ספציפיים כמו אינטרלוקין-4, אינטרלוקין-5 ואינטרלוקין-13.
על הגישה החדשה לטיפול במחלה נכתב במאמר שהופיע השבוע בכתב העת The Lancet. הכותב, ד"ר פטריק ברונר מבית החולים מאונט סיני בניו יורק, מציין כי נוגדנים מונוקלונליים כמו Dupilumab, החוסם את הקולטן המשותף ל-IL-4 ו-IL-13, ו-Tralokinumab, המכוון נגד IL-13, כבר הוכיחו את יעילותם בדיכוי הציר החיסוני הקשור למחלה.
לאחרונה, תשומת לב מחקרית מופנית לאינטרלוקין-31, מתווך נוסף של דלקת מסוג 2, בעיקר בשל תפקידו המרכזי בגרד - תסמין מפתח בדלקת עור אטופית. חשיבותו של אינטרלוקין-31 נובעת מתפקידו הכפול כמשפיע על קצות העצבים וכציטוקין דלקתי, מה שהופך אותו לגשר בין מערכת העצבים ההיקפית למערכת החיסון. תכונה זו מציבה אותו כמטרה טיפולית חדשנית ומבטיחה, המציעה אפשרות לטיפול אימונומודולטורי ממוקד יותר.
גישת חסימת מערכת החיסון מסוג 2 מייצגת התקדמות משמעותית בטיפול הממוקד במחלות אלרגיות ודלקתיות, ומאפשרת טיפול יעיל יותר עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפולים אימונוסופרסיביים כלליים יותר. עם זאת, מחקר נוסף נדרש כדי לבסס את יעילותן ובטיחותן של גישות טיפוליות אלו לטווח הארוך ולהבטיח את התאמתן למגוון רחב של מטופלים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
