פותח מודל בטוח להדבקת מתנדבים בטפיל הלישמניה

השבוע התפרסם בכתב העת המדעי Nature Medicine כי לראשונה פותח מודל בטוח ואפקטיבי בו ניתן להדביק מתנדבים, ללא גרימת נזק להם, בטפיל הלישמניה. זהו צעד הכרחי בדרך לפיתוח חיסון או טיפול מנע למחלה זו, אשר נחשבת Neglected Tropical Disease אך שכיחה מאוד בחלקים נרחבים בישראל.

המחלה, שנגרמת על ידי טפיל הלישמניה ומועברת לבני אדם בעקיצת זבוב החול, שכיחה מאוד באזור הים התיכון, באמריקה הלטינית, בהודו ובחלקים של אפריקה. מעל מיליון איש נדבקים בשנה, בחלקם הגדול מדובר במחלת עור ממושכת היכולה להפריע בחיי היומיום ולאחר הבראה יכולות להישאר צלקות מכוערות. עם זאת, זנים מסוימים של המחלה גורמים למחלת חום ממושכת עם פגיעה בשורות הדם עד למות החולה ללא טיפול בזמן. כיום אין חיסון ואין טיפול תרופתי מונע כנגד הדבקה בטפיל.

הרעיון של הדבקת מתנדבים (infection Model) לשם פיתוח חיסון או תרופות מניעה קיים והתבצע במחלות אחרות כגון מלריה, טיפוס הבטן (Typhoid), שפעת ולאחרונה גם COVID-19.

בעבודה שהוביל פרופ' Paul Kaye וצוותו מאוניברסיטת יורק באנגליה השתתפו חוקרים מאוניברסיטת צרלס בפראג וחוקרים מישראל - פרופ' אלי שוורץ מהמרכז הרפואי שיבא ופרופ' צרלס יפה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

המתנדבים הודבקו בטפילי לישמניה בהדבקה מזבובי חול, בתהליך הדומה להדבקה בטבע ונערך מעקב צמוד על התפתחות הנגע והסרתו בביופסיה. הדבר אפשר בנוסף לבדוק את התהליך האימונולגי המתרחש ברקמה הנגועה. מודל מוצלח זה יכול לאפשר עכשיו בדיקת התערבויות שונות למניעת המחלה, בין על ידי חיסון ובין על ידי טיפולים תרופתיים שונים.

פרופ׳ אלי שוורץ, רופא בכיר במרכז לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות ב"שיבא", מסביר: ״מחלת הלישמניה, הנקראת בארץ 'שושנת יריחו', היא מחלה שכיחה מאוד בארצנו וכוללת כמעט את כל אזור הנגב, חלקים מהגליל וכן ביהודה ושומרון. האוכלוסיות הנפגעות הם תושבים, חיילים המשרתים ומתאמנים באזור ונופשים הבאים להתארח ולטייל. המודל, שנבנה על הטפיל השכיח בישראל - לישמניה מייג'ור - יכול להוביל למציאת תרופה למניעה ולפיתוח חיסון למחלה זו בהקדם״.