מאת ד"ר סמדר באור, רופאה מומחית במרפאה הגינקואונקולוגית, בי"ח שיבא. בחסות מדיסון פארמה
במהלך הפגישה השנתית של החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), שהתקיימה בשיקגו מ-31 במאי עד ה-4 ביוני 2024, התקיימו מעל 200 מושבים שבהם הוצג למשתתפים המידע העדכני ביותר במחקר אונקולוגי. בין ההרצאות הוצגו עדכונים קליניים ומדעיים הקשורים להתקדמות הטיפולים בגידולים גינקולוגיים.
בכנס הוצגו עבודות קליניות רבות המהוות בסיס חשוב להתפתחות הפרדיגמה הטיפולית במטופלות שלנו. דוגמה חשובה לכך בתחום צוואר הרחם.
במהלך 2023, שילוב מעכבי PD1 עם כימותרפיה הפך לסטנדרט טיפולי בקו הראשון למחלה גרורתית או עמידה למשלב קרינה וכימותרפיה בזכות מחקר 1KEYNOTE-826. שילוב אימונותרפיה עם כימותרפיה הוביל ליתרון הישרדות בהשוואה לכימותרפיה בזרוע הביקורת. תוצאות נוספות שפורסמו ומהוות צעד נוסף בכיוון של מתן טיפול אימוני בשלב מוקדם של הטיפול במחלה הוצגו במחקר 2KEYNOTE-A18 אשר הוכיח יתרון של שילוב אימונותרפיה (Pembrolizumab) עם טיפול בקרינה וציספלטין שבועי למחלה איזורית מתקדמת. תוצאות המחקר הובילו לאישור המשלב על ידי רשויות בינלאומיות. מחקר נוסף הדגים, בכינוס קודם, שיפור תוצאות טיפול במחלה אזורית במתן של טיפול כימי שבועי בן 6 שבועות לפני תחילת הקרינה (Interlace). מתן טיפול לפני קרינה אינו מובן מאליו מאחר והוא מוביל לדחיית טיפול דפיניטיבי, עם פוטנציאל לריפוי.
לעומת זאת, מחקרים שבחנו טיפול כימי אדג'ובנטי לאחר טיפול כימו-קרינתי למחלה איזורית מתקדמת לא הראו תועלת בתוצאות ארוכות טווח. לראיה, מחקר GOG-0724 הוצג בכינוס הנוכחי על ידי 3Anuja Jhingran, ובו נבחנה יעילות תוספת כימותרפיה (טקסול וקרבופלטין) לאחר טיפול כימוקרינתי. הטיפול ניתן ל-212 מטופלות סרטן צוואר רחם שעברו ניתוח למחלה מקומית ותוצאות פתולוגיה הניתוחית הדגימו מחלה בעלת סיכון גבוה להישנות מטאסטטית, כגון מעורבות בלוטות או פרמטריה. מדובר בקבוצת מטופלות עם הערכה ראשונית של שלב מוקדם, שמאפשר גישה ניתוחית, אולם זוהו עם דרגת סיכון גבוהה יותר בפתולוגיה. תוספת טיפול כימי לא הובילה לשיפור הישרדותי או שיפור במשך זמן עד הישנות מחלה בקרב המטופלות במחקר.
עוד בתחום הטיפול המקדים, עבודה חשובה שהוצגה בכינוס על ידי Ting Wan ועמיתיה4. ב-44 חולות בסרטן צוואר הרחם נבחנה תוספת אימונותרפיה על ידי מעכב PD1,יSintilimab, בשילוב עם ציספלטין וטקסול כטיפול נאואדג’ובנטי לפני טיפול במחלה נתיחה. למחקר גויסו מטופלות עם מחלה בשלב IB3 ועד IIA. המטופלות קיבלו שלושה מחזורי טיפול כימואימוני. ב-32% מהן הודגמה נסיגה שלמה של הגידול בדגימה הניתוחית (PCR). נתון זה מעלה את השאלה, האם נסיגה שלמה בפתולוגיה מהווה סמן מנבא למהלך עתידי טוב יותר של המחלה?
במעקב ממוצע של 17 חודשים אחר המטופלות – שתי נשים בלבד אובחנו עם הישנות מחלה. הסבילות לטיפול היתה טובה, והתוצאות מעלות את הסברה שיתכן וטיפול מקדים כימואימוני הוא בעל פוטנציאל לשיפור הישרדותי, נקודה שמדגישה את חשיבות הטיפול הסיסטמי ככלל, ואימונותרפי בפרט, לפני ניתוח. מעניין יהיה לבחון שינוי בפתולוגיית הגידול בין ביופסיה אבחנתית לבין פתולוגיה ניתוחית לאחר חשיפה לאימונותרפיה, בנוכחות שארית גידול. פרמטרים כמו הרכב התאים בהסננה הלימפוציטרית יכולים לייצג הפעלת מערכת החיסון כנגד אנטיגנים גידוליים, כהסבר אפשרי לשיפור בתוצאות לטווח ארוך. עוד חשוב לציין ש-97% מאוכלוסית המחקר הגיבו לטיפול המקדים, עובדה שיכולה לתת ביטחון במתן טיפול הכרוך בדחיית טיפול דפינטיבי.
במחקר נוסף שהוצג בכינוס והוצג ע"י 5Jiwei Li, נבחנה תוספת טיפול מכוון מטרה עם Nimotozumab, מעכב EGFR לטיפול הכימוקרינתי במטופלות סרטן צוואר הרחם מתקדם מקומית, במטרה לשפר את משך השליטה על המחלה בהשוואה לטיפול המקובל. בניגוד לאימונותרפיה, למרות אחוזי תגובה יותר טובים בקבוצת המחקר לא הודגם שינוי סיגניפיקנטי ב-PFS בתקופת מעקב של שנה בין קבוצות המחקר.
סרטן שחלה
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול באוכלוסיית נשאיות המוטציה ב-BRCA ואלו שמחלתן מבטאת פרופיל HRD בפתולוגית הגידול, בזכות שימוש בתרופות מקבוצת מעכבי PARP כטיפול משמר תגובה לאחר קו הטיפול הראשון. כאשר מטופלת מאובחנת עם הישנות מחלתה, עדיין הטיפול הסטנדרטי מבוסס כימותרפיה. בחירת פרוטוקול מתבססת על משך הזמן שחלף מאז טופלה בתכשירי פלטינום, כיצד מחלתה הגיבה לטיפול והרעילות המצטברת.
בניסיון לבסס אלטרנטיבה טיפולית חלופית לכימותרפיה הוצגה העבודה 6CAPRI - שבחנה מתן טיפול באולפריב במשלב עם Ceralaserib (מעכב ATR) בהישנות מחלה רגישה לפלטינום, ללא קשר לסטטוס הגנומי (BRCA או HRD). גם מטופלות עם חשיפה קודמת למעכבי PARP נכללו (אם כי מדובר באחוז נמוך מאוכלוסיית המחקר). המחקר בחן תגובה לטיפול ורעילות. שיעור התגובה במחקר עמד על 48.5%. 3 מטופלות השיגו תגובה מלאה (מתוך 33 משתתפות במחקר). PFS החציוני הודגם להיות 8.3 חודשים. הרעילות, כצפוי, הייתה קשורה בספירות הדם אך ניתנת לשליטה טובה בעזרת הפחתת מינון. הרושם שיש מקום להמשיך לבחון טיפולים אלו כאלטרנטיבה לכימותרפיה, ואולי להבין בהמשך טוב יותר מי המטופלות שנכון להתאים להן גישה זו.
מחקר מעניין אחר שהציגה 7Stephanie Lheureux בחן אף הוא אוכלוסיית מטופלות עם הישנות רגישה לפלטינום. באופן ייחודי, נבחרו מטופלות שעשויות להתאים לניתוח לכריתה חוזרת של אתרי המחלה (Secondary Debulking). המטופלות שגויסו לא נחשפו למעכבי PARP קודם לכן. אוכלוסיית המחקר טופלה ב-Olaparib במשך 6 שבועות, בתומם עברו הערכת תגובה ואופציה להשלים כריתה של אתרי המחלה. המטופלות שנותחו עברו רנדומיזציה לשתי זרועות אפשריות – כימותרפיה משלימה, כמקובל, ולאחריה אולפריב תחזוקתי אל מול אולפריב בלבד (ויתור על הטיפול הכימי המשלים). למעשה, אוכלוסיית מטופלות שהוכיחה תועלת של הטיפול הביולוגי, יכלה להשלים טיפול להשנות מחלה, ללא כימותרפיה. במעקב של 4 שנים אחר 36 מטופלות, נראה כי אין שינוי סיגניפיקנטי במשך השליטה על המחלה (PFS) ובשיעור ההשרדות החציונית (OS) בין זרועות המחקר, עדות לאפשרות לבחור טיפול מותאם המבוסס מהלך ומאפיינים ביולוגיים של מחלה.
לאור האתגר בטיפול בהישנות מחלה, בניסיון לשמר איכות חיים לצד שליטה ארוכת טווח והארכת חיים, יש חשיבות לניסיון לבחון גישות חלופיות לטיפול בכימותרפיה. עם ריבוי קווי הטיפול, הסיכוי לתגובה פוחת, משך הזמן עד הצורך בקו טיפול נוסף מתקצר והמטופלות הללו חוות רעילות המשפיעה על איכות חייהן. בתחום זה, הצגנו, צוות חוקרים משיבא (דר' באור, דר' שפירא ועמיתים) תוצאות מחקר יוזמת חוקר8.
במחקר נכללו 24 מטופלות עם הישנות סרטן שחלה רגישה לפלטינום. המטופלות קיבלו טיפול במשלב פמברוליזומאב עם לנבטיניב. בעוד שאימונותרפיה לא הוכיחה עד היום תועלת בסרטן שחלה (מספר מחקרים שליליים), נערך במחקר ניסיון להציע טיפול בשלב מוקדם של המחלה, לפני התפתחות עמידות מערכת החיסון, ושילוב עם מעכב טירוזין קינאז המשפיע על תהליכים תוך תאיים. משלב פמברוליזומאב ולנבטיניב הוכיח תועלת במספר גידולים אחרים עמידים לאימונותרפיה לבד. במחקר הייחודי שלנו, נמצא שיעור תגובה של 54% בקרב 24 מטופלות. זמן חציוני עד התקדמות מחלה של 8 חודשים. 31% מהמגיבות במחקר הרוויחו תגובה ממושכת (מעל שנתיים) וחלקן טרם נזקקו לטיפול כימותרפי עוקב. הבנה מולקולרית מעמיקה, בניסיון להבין מי תת האוכלוסיה שיכולה להתאים למשלב טיפולי מבוסס אימונותרפיה, מתנהלת בזמן זה בתקווה להבין בעתיד מי מהמטופלות יכולה להרוויח מאלטרנטיבה טיפולית, ללא כימותרפיה.
עוד בנושא דאסקלציה טיפולית/חלופה מותאמת אישית לטיפול הכימותרפי, בעולם של מעכבי PARP: פוסטר מעניין הציג עבודה פאזה שניה, 9NANT Study, שבחנה יעילות ובטיחות, כמו גם ביומרקרים לטיפול בנירפריב נאואדג'ובנטי במטופלות עם ממאירות שחלה בעלת מאפיין של HRD Positive. למחקר גויסו מטופלות נאיביות לטיפול שהתייצגו עם מחלה לא נתיחה. לאחר ביופסיות שנלקחו בלפרוסקופיה ובהן הודגם סטטוס HRD חיובי - נחשפו לטיפול בנירפריב נאואדג'ובנטי. מרשים היה לראות 62% אחוזי תגובה (אחוזי תגובה אף מרשימים יותר בקרב הנשאיות) ו-80% ממטופלות המחקר עברו ניתוח גינקואונקולוגי אופטימלי, במחיר של טיפול נסבל היטב, עם רעילות המטולוגית שצברנו ניסיון בניהול נכון שלה. אם כך, עוד נתון מעניין המעלה שאלה של אפשרות לטיפול סיסטמי טרום ניתוחי שאינו טיפול כימותרפי. נכון להרחיב שאלה זו, להבין מי האוכלוסיה המתאימה לגישה זו ולהמתין לתוצאות מעקב ארוך טווח אצל אוכלוסיה שטופלה בגישה זו.
מחקר נוסף הוצג בכינוס ע"י Alice D. Marinho, והציג מטה-אנליזה10 על טיפול ב-Niraparib תחזוקתי למטופלות עם ממאירות שחלה מתקדמת לאחר טיפול מבוסס פלטינום. העבודה איגדה נתונים של 4 מחקרים בתחום, 1,935 מטופלות. הטיפול בנירפריב תחזוקתי נמצא כמפחית סיכון להישנות מחלה באוכלוסייה זו בהשוואה לפלצבו עם HR 0.45 בכלל אוכלוסיית האנליזה ו-HR 0.32 באוכלוסית נשאיות המוטציה BRCA. כמו כן שיעור הפחתת הסיכון להישנות בקבוצת HRD חיובי עם HR של 0.39, ואף בקבוצת HRP נמצאה הפחתת סיכון של 0.45. תוצאות מטא-אנליזה זו נותנות תיקוף למחקרים PRIMA, PRIME ,NOVA, NORA. הטיפול המשמר-תגובה מרחיק באופן משמעותי את הצורך בטיפול כימותרפי עוקב וזהו רווח קליני מצוין עבור מטופלות אלו.
סרטן הרחם
בהמשך למחקרים שפורסמו בשנת 2023, בהם הודגמו יעילות למשלב של מעכבי ארומטאז ומעכבי CDK4/6 בגידול שחלתי מסוג Low Grade Serous Ovarian Cancerי11,12, המשלב התרופתי נבדק גם בסרטן רירית הרחם. ידוע כי אחוז ניכר מסרטני הרחם מבטא את חלבון CDK4 ברמה גבוהה, כמו גם ביטוי של קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון. במחקר פאזה שניה, אשר הוצג ע"י Angela Greenי13, נכללו 27 מטופלות עם סרטן רחם גרורתי עם ביטוי קולטנים לאסטרוגן ברקמת הגידול. נכללו מטופלות עם מחלה שנשנתה לאחר קוי טיפול סיסטמיים, וכן מטופלות שנחשפו לטיפול אנדוקריני בעבר. אוכלוסיית המחקר טופלה במשלב Fulvestrant עם אבמציקליב, עם שיעור תגובה כולל של 44% למשך זמן חציוני של 15 חודשים. אלו תוצאות שבהחלט מצדיקות להמשיך בחינה של משלב זה בפאזה מתקדמת.
לצד המחקרים המוכיחים תועלת של משלבי כימותרפיה ואימונותרפיה בקו הראשון של מחלה גרורתית, אין לשכוח את האופציה לטיפול אנדוקריני, ונכון תמיד לבחון לאיזו מחלה ואיזו מטופלת יכולה להרוויח מטיפול סיסטמי פחות רעיל שמותאם למחלתה.
עוד בכינוס, עידכון תוצאות מעקב ארוך (3 שנים) למחקר SIENDOי14– מחקר פאזה שלישית שבדק יעילות Selinexor, מעכב סלקטיבי לחלבון Exportin הקשור בהוצאת חלבונים מגרעין התא. מטרת עיכובו להוביל להצטברות של חלבונים מדכאי גידול בגרעין, כטיפול משמר תגובה במטופלות סרטן רירית הרחם שטופלו בכימותרפיה בקו ראשון למחלה גרורתית. נמצא שתועלת הטיפול ניכרה בקבוצת המטופלות עם P53 שאינו מוטנטי (WT) עם PFS חציוני של 28.5 חודשים לעומת 5.2 חודשים בקבוצת הפלצבו. בקבוצת הנשים שלהן MMR-P (ללא חסר בחלבוני MMR) וגם P53 לא מוטנטי (נוכחות של שני המאפיינים) בפרט, הודגם PFS של 39.5 חודשים – בהשוואה ל4.9 חודשים בקבוצת הפלצבו. אלו תוצאות מרשימות בקרב תת קבוצה של מטופלות שהאופציות התרפויטיות עבורן מוגבלות.
עוד סוגיה מעניינת שהוצגה נתנה מבט אפידמיולוגי חשוב על היארעות סרטן רירית הרחם. בשנים 2001-2018 נתונים נאספו מה-United States Cancer Statistics ומה-National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES). הנתונים, שהוצגו ע"י Alex Andrea Francoeurי15 מדגימים קשר בין השכיחות הגוברת של סרטן רירית הרחם והשמנה, קשר שמושפע גם מגיל ומוצא. בעוד שנדרש מחקר נוסף כדי לאשר קשר סיבתי, נתונים אלה מצדיקים שירותי בריאות ממוקדים והתערבויות בבריאות הציבור.
לאור העובדה שהיארעות סרטן רחם בקרב צעירות עולה יש יותר מקום לבחון יעילות של טיפול פרוגסטטיבי המאפשר שימור פריון בנשים אלו. עבודה שאספה נתונים על 15,000 מטופלות סרטן רירית רחם מסוג אנדומטריואיד בגילאי 18-49 בין השנים 2004-2020, בשלב קליני 1 ובדרגת התמיינות 1-2, ביצעה השוואה בין אלו שטופלו בטיפול הורמונלי (משמר פריון) לבין כריתת רחם ראשונית. עבודה זו הדגימה שלצד עלייה בנטייה לבחור בטיפול הורמונלי במטופלות אלו, ישנה ירידה בהישרדות לאורך הזמן בקבוצה זו. עבודה זו, אשר הוצגה ע"י 16Yukio Suzuki, מעלה צורך להמשיך ולחקור את הנושא החשוב הזה.
מחלות נדירות בגינקואונקולוגיה
Clear Cell Carcinoma הינה פתולוגיה לא שכיחה בקרב הגידולים ממקור גינקולוגי, והיא לרוב מנבאת תגובה דלה לטיפול סיסטמי מקובל ופרוגנוזה רעה. מטופלות אלו לרוב לא נכללו במחקרים הקליניים הגדולים בגלל המהלך הייחודי שלהן.
בכינוס הוצג מחקר 17BrUOG 354, שבחן השפעה של טיפול אימוני במשלב Ipilimumab-Nivolumab, אל מול Nivolumab בלבד, בחולות עם גידולים גינקולוגים עם מאפייני פתולוגיה של Clear Cell Carcinoma (מרביתן היו חולות בסרטן שחלה). כל המטופלות שגויסו התקדמו לאחר טיפול כימי קודם ולא נחשפו קודם לאימונותרפיה. שיעור התגובה הגיע ל-33% עם המשלב האימוני, ובמיוחד יש לציין 12% עם תגובה מלאה. תוצאות העבודה מכוונות לאופציה לתועלת משמעותית במיוחד של משלב זה בגידולים מסוג Clear Cell והחשיבות של התוצאות גדולה לנוכח העמידות האינהרנטית שלהם לכימותרפיה.
חדשנות בתחום
נושא בוער בתחום הטיפול האונקולוגי הוא התאמת טיפול אישי למטופלת. קיימים מודלים שונים בנסיון לנבא רגישות לטיפולים אונקולוגיים, אף אחד מהם אינו סטנדרט מקובל וקיים קושי לבסס מודל מובהק לניבוי תועלת פרוטוקול במטופלת בודדת ולהבטיח תיקוף לתוצאת התבחין. בכינוס הוצגו ע"י Thomas Herzog תוצאות עבודת פאזה שלישית18 שגייסה כ-150 חולות עם הישנות סרטן שחלה עמיד לפלטינום, עד 5 קווי טיפול בעברן. הללו עברו רנדומיזציה בין זרוע בה הטיפול הכימותרפי מבוסס תבחין Chemo ID, המבוסס תאי גזע גידולי (קבוצת המחקר), לבין זרוע בה הטיפול הכימי נקבע על ידי האונקולוג המטפל כמקובל (קבוצת הביקורת). בהשוואה ל-5% תגובה בקבוצת ביקורת, היה שיעור התגובה לטיפול שנבחר לפי התבחין 55%. נמצא יתרון מובהק למשך זמן התגובה החציוני בקרב המטופלות שהטיפול עבורן התבסס Chemo ID. ממצאים אלה מצביעים על כך שסינון פרטני של טיפולים כימותרפיים סטנדרטיים עם בדיקת Chemo ID בעל פוטנציאל לשפר את התגובות האובייקטיביות בחולות עם הישנות עמידה לפלטינום.
לסיכום
מחקרים שהוצגו בכינוס ASCO השנה שופכים אור על ניהול מטופלות גינקו-אונקולוגיות - הן בהרחבת ההבנה של מחקרים גדולים, משני פרדגימה טיפולית, והן בהצגת עבודות קטנות חדשניות לכוון דיוק הטיפול האונקולוגי באוכלוסיות ספציפיות של המטופלות. שיתופי פעולה מחקריים, ארציים ובינלאומיים, יכולים להוביל להמשך העמקת התובנות ולשיפור ודיוק הטיפול, בכיוונים של טיפול מקדים לניתוח/קרינה, חלופות טיפוליות לכימותרפיה ומודלים של זיהוי רגישות לטיפול.
חלק מהטיפולים המוצגים טרם נרשמו בישראל. עבור הטיפולים הרשומים, מידע נוסף ניתן למצוא בעלון לרופא הישראלי.
רשימת ציטוטים:
1. Bradley J. Monk et al., KEYNOTE-826: Final overall survival results from a randomized, double-blind, phase 3 study of pembrolizumab + chemotherapy vs placebo + chemotherapy for first-line treatment of persistent, recurrent, or metastatic cervical cancer.. JCO 41, 5500-5500(2023).
2. Lorusso, et al., LBA38 Pembrolizumab plus chemoradiotherapy for high-risk locally advanced cervical cancer: A randomized, double-blind, phase III ENGOT-cx11/GOG-3047/KEYNOTE-A18 study, Annals of Oncology, 34(2), 2023, S1279-S1280
3. Anuja Jhingran, Adjuvant chemotherapy following concurrent chemoradiation (CRT) in patients with high-risk early-stage cervical carcinoma following radical hysterectomy: Results of NRG oncology/RTOG 0724/GOG-0724.. JCO 42, 5504-5504(2024).
4. Ting Wan et al., Efficacy and safety of sintilimab plus paclitaxel and cisplatin as neoadjuvant therapy for locally advanced cervical cancer: A phase II trial.. JCO 42, 5512-5512(2024).
5. Jiwei Li et al., Prognostic analysis of nimotuzumab combined with concurrent chemoradiotherapy in locally advanced cervical cancer: A multicenter real-world study.. JCO 42, 5532-5532(2024).
6. Fiona Simpkins et al., Combination ATR and PARP Inhibitor (CAPRI): A phase 2 study of ceralasertib plus olaparib in patients with recurrent, platinum-sensitive epithelial ovarian cancer (cohort A).. JCO 42, 5510-5510(2024)
7. Stephanie Lheureux et al., Phase II randomized multi-centre study of neoadjuvant olaparib in patients with platinum sensitive relapsed high grade serous ovarian cancer: The NEO trial.. JCO 42, 5506-5506(2024).
8. Smadar Bauer et al., Phase II study of pembrolizumab and lenvatinib in platinum sensitive recurrent ovarian cancer.. JCO 42, 5581-5581(2024).
9. Qing-lei Gao et al., Efficacy, safety, and biomarkers of neoadjuvant niraparib monotherapy in homologous recombination deficiency (HRD) advanced ovarian cancer: A prospective, multicenter, phase II, single-arm NANT study.. JCO 42, 5549-5549(2024).
10. Alice Marinho et al., Efficacy of niraparib in patients with advanced ovarian cancer: A meta-analysis of randomized controlled trials.. JCO 42, 5587-5587(2024).
11. Slomovitz BM, Deng W, Killion J, et al. GOG 3026: A phase II trial of letrozole + ribociclib in women with recurrent low-grade serous carcinoma of the ovary, fallopian tube or peritoneum (LGSOC): A GOG Foundation study. Presented at: 2023 SGO Annual Meeting on Women’s Cancer;
12. Lauren P. Cobb et al., A pilot phase II study of neoadjuvant fulvestrant plus abemaciclib in women with advanced low-grade serous carcinoma.. JCO 40, 5522-5522(2022).
13. Angela Green et al., A phase II study of fulvestrant and abemaciclib in hormone receptor positive advanced or recurrent endometrial cancer.. JCO 42, 5511-5511(2024).
14. Vicky Makker et al., Updates on Abstract 427956: Long-Term Follow up of Selinexor Maintenance in Patients with TP53wt Advanced or Recurrent Endometrial Cancer—A Pre-Specified Subgroup Analysis from the Phase 3 ENGOT-EN5/GOG-3055/Siendo Study, Educational Session Presented at ASCO 2024
15. Alex Andrea Francoeur et al., Endometrial cancer and obesity trends in the United States in the 21st century.. JCO 42, 5507-5507(2024).
16. Yukio Suzuki et al., Long-term survival outcomes for hormonal therapy in premenopausal patients with clinical stage I endometrial cancer.. JCO 42, 5508-5508(2024)
17. Don S. Dizon et al., Final results of BrUOG 354: A randomized phase II trial of nivolumab alone or in combination with ipilimumab for people with ovarian and other extra-renal clear cell carcinomas.. JCO 42, LBA5500-LBA5500(2024).
18. Thomas J. Herzog et al., Relationship of cancer stem cell functional assay and objective response rate of patients with recurrent platinum-resistant ovarian cancer in a randomized trial.. JCO 42, 5518-5518(2024).
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות