אי שוויון בטיפול בכאב: הטיה נגד נשים בקבלת החלטות רפואיות

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS אתמול (ב') חושף תופעה מדאיגה של אי שוויון בטיפול בכאב בין נשים לגברים בישראל ובארה"ב. המחקר התבסס על תובנות ממחקרים פסיכולוגיים המראים כי כאב של נשים נשפט באופן סטריאוטיפי כפחות עוצמתי מכאב של גברים.

צוות רב תחומי מהאוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת בן גוריון בחן האם קיימים הבדלים בטיפול בכאב בין מטופלים ומטופלות. טיפול בכאב הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות, טיפול נכון בכאב הוא קריטי להרגשה הטובה של המטופלים ולבריאות הנפשית שלהם, ולו גם השלכות משמעותיות על הבריאות הפיזית שלהם.

החוקרים בחנו 21,851 מכתבי שחרור של מטופלים שהגיעו לחדרי מיון בישראל ובארה"ב עם תלונות כאב (17,576 מכתבים מישראל ו-4,275 מארה"ב) המחקר כיסה תקופה של שש שנים, בין 2014-2019. הרשומות הרפואיות האלקטרוניות נותחו באמצעות שיטות סטטיסטיות על מנת לבדוק אם מטופלות נשים היו פחות סבירות לקבל שיכוך כאבים בהשוואה למטופלים גברים, גם כאשר מתחשבים ברמות הכאב המדווחות שלהן.

החוקרים ניתחו מידע על ציוני כאב, תרופות שנרשמו ומאפיינים אחרים ומצאו שהסיכוי של אישה לקבל מרשם למשכך כאבים נמוך יותר בכ-10% מזה של גבר, גם כשמדובר באותה תלונת כאב בדיוק. בנוסף, אחיות נטו לתעד פחות את תלונות הכאב של נשים במערכת הממוחשבת, ונשים חיכו לטיפול בכאב במיון בממוצע 30 דקות יותר מגברים. הממצאים, שהיו דומים בישראל ובארה"ב, נותרו משמעותיים סטטיסטית גם כאשר מביאים בחשבון את מאפייני המטופל, הרופא וחדר המיון.

החוקרים מייחסים את ההטיה לתפיסות סטריאוטיפיות. מיקה גוזיקביץ', דוקטורנטית ומובילת המחקר מבית הספר למינהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, הסבירה כי ההטיה שנמצאה עומדת בניגוד להמלצות הרפואיות המנחות שלא להתייחס למין המטופל. ד"ר תום גורדון-הקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון, שהשתתף במחקר, מוסיף כי ההטיה קיימת בקרב רופאים ורופאות כאחד, מה שמצביע על תפיסות סטריאוטיפיות מושרשות.

בניסוי מבוקר נוסף שהשתמש בתיאורי מקרה קליניים נמצא כי אחיות (N = 109) שפטו את הכאב של מטופלות נשים כפחות עוצמתי מזה של גברים. 109 אחיות מבית חולים אמריקאי קראו סיפור קליני זהה על מטופל או מטופלת במיון. למרות שהפרטים היו זהים, האחיות דירגו את הכאב של המטופלת כפחות חזק משל המטופל. הממצא הזה תומך בהשערת החוקרים שההטיה בטיפול בכאב נובעת מתפישה סטריאוטיפית, לפיה נשים מדווחות על כאב בצורה "היסטרית" ומוגזמת. "אפילו רופאים, השואפים להעניק את הטיפול הטוב ביותר, לא חסינים בפני סטריאוטיפים".

ד"ר אלכס גיללס-הלל מהמרכז הרפואי הדסה ומבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, שהשתתף במחקר, מציע תקווה לעתיד: "אנו מציעים להכניס לכלל בתי החולים תזכורות פשוטות בעת טיפול בכאב, שיעזרו לצוות הרפואי לקבל החלטות באופן שמצמצם הטיות פסיכולוגיות, כך שנוכל להבטיח טיפול מצוין ושוויוני לכולן ולכולם".

המחקר נערך על ידי צוות רב תחומי בהובלת הדוקטורנטית גוזיקביץ' ופרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למינהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ד"ר גורדון-הקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר גיללס-הלל מהמרכז הרפואי הדסה ומבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. חוקרים נוספים שלקחו חלק במחקר הם פרופ' שלמה ישראל ופרופ' ענת פרי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' משה שעיו מהאוניברסיטה העברית ומקינגס קולג' בלונדון, ד״ר דוד רכטמן וד״ר שאדן סלאמה מהמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' דוד גוזל מאוניברסיטת מרשל בארה"ב.