קריאה לחוקרים, לרופאים, לחברי סגל אקדמי ומינהלי באוניברסיטאות ובמכללות, סטודנטים ומשתלמים בתארים שונים, לדווח על אירוע של חרם אקדמי בין אם התרחש בכנס, בקמפוס, בעת הגשת מאמר או בזירה אחרת.
עוד בעניין דומה
זוהי יוזמה של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שהקים תשתית לאיסוף מידע על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית, במטרה לאמוד את היקף התופעה ולפתח אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות ברמה הלאומית. המידע שנאסף נשמר בסודיות מלאה תחת תקני בטחון מידע מחמירים.
על היוזמה חתומים פרופ' בועז גולני, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן ופרופסור בטכניון ופרופ' רבקה כרמי, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן ופרופסור אמריטה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
באתר התכנית נכתב כי "תנועת ה-BDS הקוראת להחרמה, נידוי וענישה של ישראל, פועלת ברחבי העולם מזה למעלה משני עשורים. התנועה מנסה לפעול בשורה של מישורים – כלכלי, מדיני, אקדמי, תרבותי וכיו"ב. מאז מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, חלה עלייה דרמטית בהיקף ובעוצמת הפעילויות נגד ישראל בקמפוסים רבים בארה״ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות מערב וצפון אירופה. סטודנטים, חברי סגל ואנשי מינהל באוניברסיטאות רבות הקימו מאהלי מחאה, ארגנו צעדות, הקימו מחסומים, מנעו בכוח כניסת ישראלים ויהודים לחלקים מן הקמפוס, ועוד. תומכי ה-BDS דורשים הפסקת כל קשר מחקרי עם מוסדות בישראל, הפסקת ההשקעה של קרנות אוניברסיטאות בחברות ישראליות, ביטול הסכמים של חילופי סטודנטים עם ישראל, איסור על חוקרים ישראלים להגיש הצעות מחקר מקרנות לאומיות ובינלאומיות ועוד".
לפיכך, "התפתחויות אלו מחייבות את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובאופן רחב יותר גם את ממשלת ישראל, לבחון את התוצאות האפשריות מהמשך התעצמות תנועת ה-BDS, המשמעויות המעשיות, המדעיות, האקדמיות, המשפטיות והכלכליות של התופעה ואילו צעדים ניתן לנקוט כדי לבלום אותן או לפחות למזער את השפעתן".
מתוך הכרה בנזק הפוטנציאלי של חרם אקדמי על ישראל, החליט מוסד שמואל נאמן להקים צוות משימה אד-הוק אשר יעסוק בנושא תחת הכותרת "חרמות ברזל". מטרת הפרויקט לאסוף מידע על התופעה והיקפה כדי שניתן יהיה לנתח אותו ולהפיק תמונת מצב עדכנית, תובנות והמלצות לדרכי פעולה להתמודדות. הצוות פועל בתיאום ובשת"פ עם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור""ה), משרדי ממשלה רלבנטיים וגופים אחרים.
בין השאר ניתן למצוא באתר כתובת של מחלקה ייעודית לטיפול במניעת ביטול השתתפות ישראלים בכנסים; הצעות להתמודדות עם תגובות אנטי ישראליות ואפליה של חוקרים בנסיעות אקדמיות לחו״ל; מדריך לחוקרים ישראלים בעבודתם מול האקדמיה בחו"ל; נתונים ודיווחים על אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב; רשימת עצומות לחתימה של האקדמיה בישראל ובעולם ועוד.