מטרת החוקרים הייתה לבחון את שכיחות בדיקות הסקר של מחסור בברזל לא אנמי (non-anemic iron deficiency - NAID) ואנמיה מחוסר ברזל (Iron deficiency anemia - IDA) על פני תקופה של 3 שנים בנשים לא הרות בגיל הפוריות שעברו בדיקות במעבדות חוץ באונטריו, קנדה.
עוד בעניין דומה
IDA ו-NAID נפוצים מאוד בקרב נשים לא הרות בגיל הפוריות. לקנדה אין הנחיות לבדיקות סקר לאומיות לאוכלוסייה זו. בדיקת הסקר, כאשר מבוצעת, היא לרוב עם ספירת דם מלאה בלבד ללא מדדי פריטין או ברזל.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר עוקבה רטרוספקטיבי. במחקר הוכללו נשים לא הרות בגילאי 15-54 באונטריו, בין השנים 2017 עד 2019. NAID הוגדר כפריטין <30 μg/L, אנמיה כהמוגלובין <120 g/L,יIDA כפריטין <30/ μg והמוגלובין <120 g/L. ההכנסה השנתית של משק הבית נאמדה באמצעות מיקוד של מטופלים.
במחקר הוכללו 132,784 נשים שאינן בהריון. 82.1% נבדקו לאיתור מחסור בברזל, 38.3% סבלו מ-NAID ו-13.1% סבלו מ-IDA; ל-55.6% עם IDA היו נפחים גופניים ממוצעים תקינים. ההכנסה החציונית של משק הבית הייתה $89,454.80 לעומת חציון פרובינציאלי של $65,285.00. לחולים בחמישון ההכנסה הנמוך ביותר היו הסיכויים הגבוהים ביותר להיות אנמיים, והסיכויים הנמוכים ביותר לבדיקת פריטין. חלק גדול מהנקבות הלא הרות בגיל הפוריות בקבוצה זו נבדקו לאיתור מחסור בברזל. בקבוצה מיוחסת יחסית זו, NAID השפיע על כמעט 40%, ו-IDA 13%. רוב החולים עם IDA לא סבלו ממיקרוציטוזיס.
החוקרים הסיקו כי הכנסה נמוכה של משק בית הייתה קשורה לסיכויים הגדולים ביותר לאנמיה ולסיכויים הנמוכים ביותר להיבדק, מה שהדגיש גישה לא שוויונית לבדיקת IDA באונטריו, קנדה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
