במקרה שתואר לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Studies & Medical Case Reports, ילד בן 12, בריא בעברו, התקבל למיון ילדים עקב כאב באשך שמאלי מזה שמונה שעות, ללא חום, הקאות, בחילות או תסמינים במערכת השתן התחתונה. המטופל תיאר שיפור בכאב לאחר נטילת תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית. לא היה רקע של חבלה, מאמץ גופני מוגבר או פעילות מינית.
עוד בעניין דומה
למטופל היתה הגבלה קלה עד בינונית בהליכה עקב כאב. בבדיקה גופנית, המטופל דיווח על רגישות למישוש האשך השמאלי. לא היו סימנים לנפיחות או אדמומיות בשק האשכים ורפלקס הקרמסטר היה נוכח. לא נמצאו נתונים רלוונטיים נוספים במהלך הבדיקה הגופנית.
בוצע אולטרסאונד אשכים עם דופלר, שחשף עיבוי של האזור הקרניאלי של האפידידימיס והאשך השמאלי וכן סימני היפר-וסקולריזציה, שהצביעו על אפידידימיטיס, לצד סימנים נלווים לכאורה של אורכיטיס. תוארה גם נוכחות של מוקדים אקוגניים זעירים רבים התואמים מיקרוליתיאזיס. בדיקת השתן לא הראתה סימנים לזיהום.
המטופל שוחרר עם טיפול נוגד דלקת, מנוחה ותור למעקב. חלה החלמה מלאה של האורכיואפידידימיטיס. כיום, המטופל נמצא תחת מעקב קליני ואולטרסאונד. בדיקות אולטרסאונד חוזרות ממשיכות להציג מוקדים מיקרוליתיים באשך השמאלי, שנוכחים גם באשך הימני. המטופל אינו סובל מתסמינים.
הכותבים מציינים כי מיקרוליתיאזיס באשכים הוא בדרך כלל ממצא אקראי נטול תסמינים באולטרסאונד. שכיחותו עלתה עקב השימוש הנרחב באולטרסאונד בחולים עם תלונות על תסמינים באשך. מיקרוליתיאזיס טסטיקולרי מאופיין בהתגבשויות סידן זעירות בחלל צינוריות הזרע. המהלך הטבעי שמוביל לכך עדיין אינו מובן לחלוטין, במיוחד בגיל הילדות, מה שמצדיק את הצורך באיתור מוקדם ומעקב.
עוד כתבו בדיון, כי כאב באשכים הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לביצוע בדיקות הדמיה להבהרת המצב בחולים פדיאטריים. זוהי תופעה נדירה ולרוב מהווה ממצא אקראי באולטרסאונד המבוצע מסיבה אחרת, בעיקר כאב אשכים. למרות שמיקרוליתיאזיס יכול להופיע כמצב מבודד, הוא יכול להופיע גם בשילוב עם פתולוגיה שפירה או ממאירה של האשך.
במבוגרים, דווח על קשר בין מיקרוליתיאזיס באשכים לסרטן האשכים וכן לאי פוריות. המהלך הטבעי של המחלה אינו מובן עד תום וקיימים מעט מחקרים בילדים.
הכותבים מדגישים כי מומלץ לשמור על מעקב קליני ואולטרסאונד שנתי במקרים של מיקרוליתיאזיס טסטיקולרי מבודד. אם למטופל יש גורמי סיכון כמו אשך טמיר, אטרופיה טסטיקולרית או פתולוגיות טסטיקולריות אחרות, או שיש לו היסטוריה משפחתית של נאופלזיה טסטיקולרית, מומלץ להפנות לייעוץ כירורגי פדיאטרי.
המחברים מציינים את הצורך במעקב קליני ואולטרסאונד משום שלמרות היותו מצב שפיר, קיים קשר אפשרי לפתולוגיות אחרות כגון גידולים טסטיקולריים, היסט חבל הזרע ואי פוריות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
