משרד הבריאות נערך לתרחיש עלטה ומהדק את הנהלים

מערכת הבריאות בישראל נערכת להתמודדות עם תרחיש של הפסקות חשמל ממושכות עקב החשש מהתלקחות מלחמה בצפון. חוזר מנכ"ל בעניין הופץ בשבוע שעבר תחת הכותרת "היערכות מערכת הבריאות להפסקות חשמל ממושכות (עלטה)".

הפסקות חשמל נרחבות וממושכות מעל 12 שעות מהוות אתגר משמעותי ליכולת מערכת הבריאות לתת מענה למטופלי בית הזקוקים לאספקת חשמל לצורך הפעלת מכשור רפואי מציל חיים, ובפרט למונשמי בית ולנתמכי נשימה. מערכות הגיבוי הקיימות למרבית מטופלי הבית מספיקות למספר שעות אך לא לימים, ובהעדר טיפול, מצבם של חלק מהמטופלים עלול להידרדר במהירות ולסכן את חייהם.

נהלי משרד הבריאות מתמקדים בזיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון. קופות החולים נדרשות להכין רשימות מעודכנות של מטופלים בסיכון, כולל מונשמי בית, נתמכי נשימה ומטופלים אחרים הזקוקים לחשמל לציוד רפואי חיוני. עבור כל מטופל בסיכון גבוה, יש להכין תכנית פינוי מפורטת, הכוללת קביעת יעד הפינוי, רשימת ציוד רפואי שיש לקחת והסדרת ליווי רפואי במידת הצורך.

עבור מטופלים שנשארים בבתיהם, קופות החולים נדרשות להקים מערך ניטור, כולל ביקורי בית ושימוש באמצעי רפואה מרחוק. הן גם אחראיות לספק ציוד גיבוי כמו סוללות נוספות וגלילי חמצן. במקביל, בתי חולים, מרכזים רפואיים גריאטריים, מוסדות סיעודיים ובתי מלון נדרשים להיערך לקליטת מטופלים מפונים, כולל הכנת תשתיות מתאימות ונהלי קליטה וטיפול.

בתי החולים הכלליים ממלאים תפקיד מרכזי בהתמודדות עם תרחיש הפסקות חשמל ממושכות, אך נדרשים לאזן בין מספר צרכים. בראש ובראשונה, עליהם להיערך לקליטת מטופלים רבים עם מלוויהם, שעשויים להגיע באופן עצמאי או באמצעות רכבי פינוי.

עם הגעת המטופלים, על בית החולים לבצע מיון ראשוני (טריאז') כדי לקבוע מי מהמטופלים זקוק לאשפוז ומי זקוק רק למקום שהייה עם אספקת חשמל. לשם כך, כל בית חולים נדרש להכין מראש אתר שהייה ייעודי למטופלים שאינם זקוקים לאשפוז, אלא רק לאנרגיה/ חשמל ומקום למלוויהם.

באתר השהייה הזה, בית החולים צריך לספק תשתית בסיסית הכוללת מיטה, כורסא למלווה שנפתחת למיטה ושקע חשמל תקין להפעלת הציוד הרפואי של המטופל. חשוב לציין כי בית החולים אינו מחויב לספק שירות רפואי מלא לשוהים שלא מאושפזים, אלא בעיקר שירותי "מלונאות" כמו מים, מזון, מצעים, גישה לשירותים ומקלחות ושירותי ניקיון. עם זאת, יש לאפשר למטופלים להשתמש במערכת החמצן של בית החולים לפי הצורך.

במקביל, בתי החולים נדרשים לשמור על מיטות פנויות לטיפול בנפגעים, במיוחד בתרחיש של מלחמה. לכן, פינוי מטופלי בית לבית חולים כללי בשל הפסקת חשמל צריך להיות בעדיפות נמוכה, ורק במקרים בהם אין חלופה אחרת או כשמצבו הרפואי של המטופל מחייב זאת.

בתי החולים נדרשים גם לנהל מעקב ודיווח שוטף ולעדכן את חמ"לי מד"א ומשרד הבריאות לגבי מטופלים השוהים בהם ואינם נזקקים לטיפול רפואי באשפוז, כדי לאפשר העברתם ליעדי פינוי אחרים. מידע זה צריך להיות מועבר גם לקופות החולים לצורך שמירת רציפות הטיפול הרפואי.

אם מצבו הקליני של מטופל מחמיר במהלך השהייה בבית החולים, יש לאשפז אותו בהתאם לצורך. כמו כן, למרות שבית החולים אינו מחויב לספק טיפול רפואי מלא לשוהים שאינם מאושפזים, הצוות הרפואי עדיין מחויב להגיש עזרה רפואית במצבי חירום, כולל פינוי לאשפוז במידת הצורך.

על ביצוע הפינויים בפועל אחראי, על פי הנוהל, מגן דוד אדום, תוך שימוש גם בחברות אמבולנסים פרטיות במידת הצורך. לשכות הבריאות המחוזיות אחראיות על תיאום בין הגורמים השונים, כולל רשויות מקומיות, קופות חולים, בתי חולים ופיקוד העורף. כל הגורמים המעורבים נדרשים לדווח באופן שוטף על מצב המטופלים, תפוסת המיטות ועל בעיות שמתעוררות.

הנהלים מתייחסים גם לאתגרים ספציפיים של מצב מלחמה, כמו הצורך לשמור על מיטות פנויות בבתי חולים כלליים לטיפול בנפגעים, ולסיכונים הכרוכים בפינוי באזורים תחת אש. הם כוללים גם היערכות לאפשרות של תקלות בתקשורת והכנת אמצעי תקשורת חלופיים כמו טלפונים לווייניים.

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מדגיש את חשיבות ההיערכות המוקדמת, כולל הכנת נהלים מפורטים, זיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון והבטחת רציפות הטיפול הרפואי גם בתנאים מאתגרים. זאת, לצד שיתוף פעולה הדוק בין כל גורמי מערכת הבריאות והחירום, תכנון מוקדם, גמישות תפעולית ויכולת תגובה מהירה לשינויים במצב.