הפערים והכשלים בנושא ההכשרה והתכנון של כוח האדם הרפואי בישראל, עליהם מצביע דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג'), מורגשים היטב על ידי הרופאים המתמחים והמתמחות ביום יום, בהכשרה ובעבודה במחלקות, והמלחמה, שמתנהלת כבר יותר מתשעה חודשים, מחדדת את הפערים והכשלים בעיקר בכל מה שקשור לתכנון וניהול כוח אדם.
בעוד המתמחות והמתמחים נקראים להתייצב לשירות מילואים, מחלקות שלמות בבתי החולים נשארות ללא כוח אדם מספק ובלי יכולת לעמוד בעומס. אין ויסות של כוח אדם, ואם יש, הוא בשוליים ואינו מורגש כלל. הנפגעים הם המטופלים כמובן והמתמחים שקורסים תחת נטל המילואים או תחת העומס הבלתי אפשרי במחלקות.
המחסור הקיים ברופאים לא נולד היום. בכל שנה המצב הולך ונהיה גרוע יותר. שנים שאנו מתריעים, שאם לא יתבצעו הצעדים הנכונים, רופאים רבים יעזבו את המערכת.
הר"י והמועצה המדעית נוקטות בחוסר שקיפות ומחבלות דה פקטו בניהול המשבר: סירוב להעביר למשרד הבריאות מידע על פנקסי ההתמחות (כמה מתמחים יש ובאיזה מקצוע) והסתרת נתונים שיכולים לקדם את תכנון כוח האדם באופן יעיל במערכת הבריאות
אולם, דו"ח מבקר המדינה מפספס את הנקודה העיקרית: המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית תוקעת את מערכת הבריאות כבר שנים ארוכות! אין עוד אף גוף בישראל שמחזיק בסמכויות כאלו להכשרה ורישיון, שלא נמצא תחת פיקוח ובקרה, וזה חייב להשתנות! שנים ארוכות מדי שבהר"י ובמועצה המדעית שומרים על אינטרסים של קבוצה מאוד מצומצמת של רופאים, גילדה שדואגת לאינטרסים הצרים שלה, פועלת לצמצום התחרות ודואגת לפחות תקנים שיובילו לפחות רופאים, בזמן ששיעור הרופאים בישראל נמוך משמעותית ממדינות ה-OECD. ואם זה לא ישתנה, המצב ילך ויחריף.
באופן שיטתי, הר"י והמועצה המדעית נוקטות בחוסר שקיפות ומחבלות דה פקטו בניהול המשבר: סירוב להעביר למשרד הבריאות מידע על פנקסי ההתמחות (כמה מתמחים יש ובאיזה מקצוע) והסתרת נתונים שיכולים לקדם את תכנון כוח האדם באופן יעיל במערכת הבריאות. בשנים האחרונות אף הגדילו לעשות והנחו את מנהלי בתי החולים והמחלקות שלא לשתף פעולה עם איסוף הנתונים שהחל משרד הבריאות בכל מה שקשור לתכנון כוח האדם.
כשאין יכולת לתכנן גם אין יכולת לווסת ולקבל את התמונה מלאה, כך שככל הנראה כולם ימשיכו לצקצק גם כשיפורסם הדו"ח הבא של מבקר המדינה
לכן, עד שלא תקום מועצה מדעית עצמאית מחד ומחויבת לשקיפות, לפיקוח ולבקרה מאידך, לא ניתן יהיה לפתור את הבעיות האקוטיות בתכנון כוח האדם במערכת הבריאות. כשאין יכולת לתכנן גם אין יכולת לווסת ולקבל את התמונה מלאה, כך שככל הנראה כולם ימשיכו לצקצק גם כשיפורסם הדו"ח הבא של מבקר המדינה.
יש פתרונות שאפשר ליישם באופן מיידי כמו קיצור שנת הסטאז' וקיצור השנה השישית ללימודי הרפואה, כאשר גם מדו"ח המבקר עולה כי מדובר בשנים מיותרות שלא תורמות להכשרה. קיצור הסטאז' יוכל להביא להגדלת מספר הרופאים הזמינים באופן מיידי.
קיצור תורנויות המתמחים הוא צעד חיוני לשיפור תנאי העסקה של המתמחים, לתוספת תקינה הדרושה נואשות למערכת וכמובן לאיכות הטיפול שניתן לציבור. בסקר שקיימנו עולה באופן ברור שתנאי העסקה של המתמחים, ובראשם תורנויות של 26 שעות והשכר המבזה שלצידן, הם הגורם המכריע בהחלטה של מסיימי בתי ספר לרפואה שלא להתחיל התמחות בבית חולים ולעתים אף לעזוב את מקצוע הרפואה.
למשרד הבריאות יש את היכולת להבריא את המערכת שיובשה במשך שנים, שמשוועת להזרמת תקנים ולהתאמת תהליכי הכשרה ועבודה שישפרו את הטיפול הרפואי ויורידו את העומס המוטל היום על המתמחות והמתמחים
עם כל זאת חשוב לומר שבשנים האחרונות ניתן לראות את השיפור באופן שבו פועל משרד הבריאות ואנו מברכים על כך. חייבים לתת למשרד הבריאות את היכולת להבריא את המערכת שיובשה כל כך הרבה שנים, שמשוועת להזרמת תקנים ולהתאמת תהליכי הכשרה ועבודה שישפרו את הטיפול הרפואי שניתן לציבור ובמקביל גם יורידו את העומס הבלתי אפשרי המוטל היום על המתמחות והמתמחים; מערכת שנשלטת כולה על ידי גילדה מצומצמת שמבקשת לקבע מצב שמשמעותו היא הידרדרות שיטתית אל עבר קריסה מוחלטת של השירות הרפואי הציבורי.
הכותבת, ד"ר ריי ביטון, היא יו"ר ארגון הרופאים המתמחים מרשם; מומחית ברפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
