ניתוח הקטנת חזה הוא אחד הניתוחים השכיחים ביותר המבוצעים בתחום הכירורגיה הפלסטית. שיעורי ההיארעות של המטומה בתר-ניתוחית עומדים על 1-7%. חומצה טרנאקסמית (Tranexamic Acid - TXA) הודגמה כמפחיתה דימומים סביב הניתוח ואת הצורך בעירוי דם כאשר ניתן לתוך הוריד או באופן מקומי, ועם זאת נמצאת בשימוש מועט בלבד. במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון האם מתן מקומי של TXA מפחית הופעה של המטומות בתר-ניתוחיות בנשים שעברו ניתוח הקטנת חזה.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי מבוקר זה נכללו 98 נבדקות שעברו ניתוח קטנת חזה דו-צידי במרכז אקדמי יחיד. הנבדקות שימשו כמקרי ביקורת של עצמן, כאשר על פי הקצאה אקראית קיבלו טיפול מקומי עם 1000 מ"ג TXA בשד אחד לפני סגירת החתך ובשד השני ניתן סליין. הצוות המנתח והמטופלת נותרו סמויים להקצאה האקראית ולטיפול. סיבוכים בתר ניתוחיים, כולל היווצרות המטומה תוך 30 ימים של הניתוח, תפוקת נקזים ומשך השימוש בנקז הושוו בין קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור ההמטומות שנוצרו עמד על 1.5%. לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין מתן TXA לבין התפתחות המטומה (p=0.56) או שאר סיבוכים. שיעורי היווצרו המטומה בקבוצת המחקר היו דומים לשיעורים הכוללים להיווצרות המטומה באוכלוסייה הכללית של נשים שעברו הקטנת חזה באותה התקופה (1.5% לעומת 2.4%; p=0.511). בניתוח רב-משתני לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין TXA לבין הבדלים בתפוקת הנקז, לאחר תקנון עבור משקל, גיל ומשך שימוש בנקז (p=0.799). לא נצפו תופעות לוואי או אירועים קרישתיים-תסחיפיים בעקבות הטיפול ב-TXA.
מסקנת החוקרים הייתה כי מתן TXA מקומי לא מפחית את שיעורי ההיארעות של המטומה בעקבות ניתוח הקטנת חזה.
מקור: