במחקר כפול סמיות, אקראי, מבוקר אינבו, שהתקיים בין מרץ 2018 לנובמבר 2020, החוקרים התמקדו בהערכת היעילות של טיפול באור בהיר בבוקר כתוספת לטיפול סטנדרטי באשפוז עבור נוער עם דיכאון בינוני עד חמור. הדחיפות באסטרטגיות טיפול חדשות נובעות מהשכיחות הגבוהה וההשפעה החמורה של הפרעות דיכאון מג'ורי בקרב מתבגרים.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, החוקרים שאפו לבחון האם הוספת טיפול באור בהיר בבוקר לטיפול הרגיל באשפוז יכולה לשפר את יעילותו בהפרעת דיכאון מג'ורי בקרב מתבגרים.
המחקר, שנערך בקרב מאושפזים בארבעה בתי חולים אוניברסיטאיים לפסיכיאטריה של ילדים ונוער ברחבי גרמניה, כלל 227 צעירים בגילאי 12 עד 18 שנים שאובחנו על פי קריטריונים של ICD-10 להפרעת דיכאון מג'ורי. הם חולקו אקראית לשתי קבוצות: 116 קיבלו טיפול באור בהיר (10,000 לוקס) ו-111 קיבלו טיפול באור אדום (100 לוקס) כאינבו, ב-20 מפגשים שהתקיימו במשך ארבע שבועות. התוצא העיקרי נמדד על ידי השינוי בציוני (Beck Depression Inventory-II) BDI-II מנקודת ההתחלה ועד לאחר הטיפול במדגם ה- intention-to-treat, עם הערכות מעקב שהושלמו במאי 2021.
מתוצאות המחקר עולה כי מבין 224 החולים שנכללו בניתוחי intention-to-treat (192 בנות ו-32 בנים, גיל ממוצע 15.5 עם סטיית תקן של 1.4 שנים), הציון הממוצע (SD) BDI-II בקו הבסיס היה 37.3 (8.7). שתי הקבוצות הראו ירידה בציוני BDI-II בממוצע של 7.5- (רווח בר סמך 95%, -9.0 עד -6.0, Hedges g = 0.71) לאחר ארבעה שבועות. לא נצפתה השפעה מובהקת של טיפול באור בהיר על שינויים בציון BDI-II בהשוואה לאינבו. אובדן המעקב היה 31% (n=69) לאחר 16 שבועות ו-49% (n=110) לאחר 28 שבועות. החוקרים דיווחו על 10 תופעות לוואי חמורות לאורך המחקר, שאף אחת מהן לא הייתה קשורה לטיפול.
החוקרים סיכמו כי טיפול באור בהיר בבוקר, המשמש כתוספת לטיפול סטנדרטי באשפוז, אינו מציע יתרונות נוספים על פני אינבו בהפחתת תסמיני דיכאון בקרב מאושפזים מתבגרים. למרות שיפורים דומים שנראו בשתי הקבוצות, זה מדגיש את הצורך במחקר מתמשך לגבי טיפולים משלימים יעילים עבור אוכלוסייה זו.
מקור: