"יש לנו הכלים וטכנולוגיות, אבל אין לנו נוירולוגים מומחים לטפל בחולים"

בישראל יש כ-20,000 חולי שבץ אך רק 25 נוירולוגים מומחים, 100,000 חולי אפילפסיה ו-30 רופאים בתחום, וזוהי רק עדות אחת למצוקת כוח האדם הייעודי לנוירולוגיה שהוצגה אתמול (ד') בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, שנערך לרגל אירועי יום המוח הבינלאומי.

הדוברים בדיון דיברו על מחסור בכוח אדם שילך ויגדל בשל פרישת רופאים מבוגרים, על חוסר רצון של מתמחים להיכנס לתחום בשל העומס והעדר תגמול הולם, על קושי למשוך כוח אדם איכותי לתחום, על היעדר תמריצים שיגרמו להרחבת כוח האדם, על העדר תקנים שנובעים מאי התאמה בין ההתפתחות המואצת בתחום הנוירולוגיה למשאבים המוקצים לתחום.

בדיון השתתפו ח"כים, רופאים מומחים בנוירולוגיה, חברי האיגוד הנוירולוגי בישראל ונציגי עמותות חולים בתחלואות מוח. פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה לשבץ מוחי, סיפר כי כ-20 אלף חולי השבץ אינם מקבלים מענה ראוי בשל המחסור בנוירולוגים מומחים לשבץ. "אנחנו כבר מצליחים להציל את חיי החולים, אבל אין מי שיטפל בהם. ישראל מפתחת טכנולוגיות חדשות גם בתחום השבץ. מצליחים למשל בתחום הדימות לאבחן מהר ומוקדם, יש בארץ חברות לדימות ויש חברות שמפתחות כלים לניטור שבץ. הכל קורה בארץ - המדע מתקדם, הטכנולוגיות מתקדמות, אבל אין לנו אנשים".

פרופ' לקר: "הבעיה היא שאנשים נוסעים להשתלם בחו"ל ולא חוזרים לארץ. אם משרד הבריאות יממן את השתלמויות העמיתים בחו"ל בסכומים ראויים, תהיה מוטיבציה לאנשים לחזור ולא להישאר ב'סיר הבשר'"

פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ המוחי ב"הדסה", , יו"ר החברה לשבץ מוחי. צילום: דוברות ביה"ח

לדבריו, יש לפעול לעידוד מתמחים להיכנס לתחום הנוירולוגיה. "תחום השבץ תובעני במיוחד", אמר. "עובדים 24/7. המקצוע תובעני, אבל התגמול לא תואם". פרופ' לקר קרא למשרד הבריאות לפתח אסטרטגיות להשבת רופאים שיוצאים להשתלמויות-על בחו"ל לישראל. "הבעיה היא שאנשים נוסעים להשתלם בחו"ל, ולא חוזרים לארץ. אם משרד הבריאות יממן את השתלמויות העמיתים בחו"ל בסכומים ראויים, תהיה מוטיבציה לאנשים לחזור ולא להישאר ב'סיר הבשר'". הוא התריע שהמחסור אף יחמיר ואמר: "אנחנו המומחים שעובדים מתבגרים, רבים מאיתנו יצאו לגמלאות בשנים הקרובות, ולא יהיה מי שיטפל בחולים".

גם פרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, דיבר על מצוקת כוח אדם מומחה בנוירולוגיה ואמר כי "בעולם כולו עובר התחום הנוירולוגי מהפך דרמטי. ממצב שבו עסקנו בעיקר באבחון, למציאות שבה אין כמעט מחלה נוירולוגית שאין אפשרות לאבחן ולטפל בה, וברוב המקרים מדובר בטיפול שמשנה את מהלך המחלה ואת חיי החולים. החסם הגדול שלנו הוא המחסור ברופאים מומחים".

פרופ' יואב צ'פמן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ב"שיבא", יו"ר האיגוד הנוירולוגי. צילום: דוברות "שיבא"

מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל, ד"ר רני ברנע, הרחיב אף הוא בדבר הקושי למשוך כוח אדם איכותי למקצוע והתייחס גם לקושי באזורי הפריפריה. "המקצוע ותנאי העבודה בו לא התאימו עצמם לעומסי המטופלים ולהתפתחויות הטכנולוגיות המואצות", אמר. "כדי להביא את החדשנות הטכנולוגית למיטת החולה, צריך בקצה רופא, ובזה אנחנו לוקים בחסר. יש הבדלים מקוממים בין מרכז לפריפריה בהיקף הרופאים במקצוע. אנחנו במגעים עם משרדי האוצר והבריאות ועם הר"י, וכולם אומרים שאינם מצליחים לתת מענה לנוירולוגיה.

ד"ר ברנע: "יש כאן מצוקה גדולה, ואם לא נטפל בזה באופן מיידי, נגיע בתוך מספר שנים לפער גדול מול העולם. ההתחדשות הטכנולוגית כל כך מתקדמת אבל רופאים אין"

ד"ר רני ברנע, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי ב"בילינסון", מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל. צילום: דוברות ביה"ח

"אנחנו זקוקים לעזרה בשכר ובתקינת כוח אדם במחלקות נוירולוגיות. יש לנו בעיה - משרדי הבריאות והאוצר לא מקצים תקציבים מתאימים. יש כאן מצוקה גדולה, ואם לא נטפל בזה באופן מיידי, נגיע בתוך מספר שנים לפער גדול מול העולם. ההתחדשות הטכנולוגית כל כך מתקדמת אבל רופאים אין", אמר ד"ר ברנע.

ד"ר יונת דרור מהאגודה הישראלית לאפילפסיה ציינה כי בישראל 100,000 חולי אפילפסיה ומדי  שנה מאובחנים 5,000 חולים חדשים. מספר האפילופטים (מומחי אפילפסיה) בישראל עומד על 30 והם צריכים לתת מענה ל-30,000 חולים עמידים לטיפול תרופתי, הנזקקים למעקב צמוד אצל הרופאים. זמן ההמתנה לתור, לדבריה, עומד על כשמונה-תשעה חודשים. "כך אין דרך להגיע לטיפול מיטבי", אמרה. "אם רופא רושם שינוי בטיפול התרופתי, ותוך חודשיים-שלושה מתברר שיש עוד צורך בשינוי, מה עושים?"

ד"ר דרור העלתה גם את סוגיית הטיפולים הטכנולוגיים: "בעולם רווח הטיפול הניתוחי לאפילפסיה. על פי ניסיון מהעולם, יש 70% סיכויי הצלחה בניתוחים הללו, אלא שהתמחור של משרד הבריאות לביצוע הניתוחים מול בתי החולים לא תואם את מחיריהם האמיתיים, ולכן מתבצעים בארץ הליכים ניתוחיים בהיקפים נמוכים מדי, למרות האפקטיביות הגבוהה".

ד"ר נירית לב, יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש (צילום: "מאיר")

על מחסור ברופאים ייעודיים דיברה גם ד"ר נירית לב, יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש ומנהלת מחלקה נוירולוגית במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. "כאבי הראש היא אחת המחלות הרווחות ביותר, פוגעת בכל האוכלוסיה, ההוצאות בגינה גבוהות ואין מדובר רק בהוצאות ישירות של החולים (כמו היעדרויות מעבודה). יש לנו כיום מענים טובים יחסית לניטור החולים ותרופות, אבל המחסום החמור ביותר הוא ברופאים. חסרים לנו תקינים.

"התקינה הנוירולוגים מותאמת לפני 50 שנה. לתקופה בה לא היו הדמיות, לא היו טיפולים, לא היו פתרונות לתת לחולים. צריך ליצור תמריץ לרופאים צעירים להגיע למקצוע. תחום הנוירולוגיה הוא בתחתית טבלת השכר, אז לא רק שחסרים לנו תקנים, אלא גם בוגרי הרפואה נרתעים מלהתמחות במקצוע".

לדברי ד"ר הראל דומני מהחברה לכאבי ראש, "נושא כוח האדם משפיע על היקף המאובחנים. בכאבי ראש למשל הנתונים כיום בישראל מדברים על 9% מהאוכלוסיה, בעוד שבעולם הנתון הוא כ-12%. סביר להניח שהפער נובע מתת אבחון בארץ, בגלל המחסור ברופאים. יש בישראל פחות מ-15 נוירולוגים מומחים בכאבי ראש. יש המון מה לשפר".

פייגה מרקס, מעמותת "כאב הראש שלי" סיפרה בדיון שכלכלן הבריאות, פרופ' גבי בן נון, מצא כי 200 מיליון שקל אובדים בשנה למשק הישראלי בשל אובדן ימי עבודה בגלל מיגרנות. "אנשים מגיעים לחדרי מיון עם התקפי מיגרנה וחווים זלזול. יש גם תופעה שכיחה של התמכרות למשככי כאבים".

ד"ר ג'סיקה לבני, סגנית מנהלת האגף לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ציינה כי אשתקד נכנסו לסל הבריאות טכנולוגיות ותרופות נוירולוגיות בהיקף של כמעט 85 מיליון שקל.

הנוירולוג ד"ר יקיר קאופמן, מנהל המחלקה לנהלים וסטנדרטים בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הסביר כי "משרד הבריאות מפוקס לקידום הנוירולוגיה, למשרד יש מודל תמרוץ לנוירולוגיה במסגרת תקצוב בתי חולים. לצערי, התקצוב נדחה השנה בגלל המלחמה".

לדברי ד"ר קאופמן, בתחום שבץ מוחי למשל, מממנים השתלמויות לרופאים. "אשתקד נתנו ארבע מלגות למצנתרים לצאת להשתלמויות בחו"ל. אנחנו מודעים לקושי לצאת להשתלמויות אלו ומודעים לכך שהמענקים צנועים. לצערי, אף מצנתר מהפריפריה לא ניגש למכרז אליו ניגשו ארבעה מצנתרי מוח ממרכז הארץ בלבד. בתחומים אחרים אנחנו מובילים. למשל, בתחום הפרקינסון יש בארץ טכנולוגיות שאושרו לשימוש טרם אושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אבל אני יודע שיש מחסור לעומת הביקוש ומסכים שנצטרך להשקיע יותר, בעיקר בתחום הכשרת הרופאים ובמומחי-על בתוך הנוירולוגיה".

ח"כ עודה, יו"ר הוועדה, סיכם ואמר: "הוועדה קוראת לכלול טיפולים חדשניים בתחום הנוירולוגיה בסל הבריאות, למשרד המדע לעודד ולתמוך במחקרים בתחום רפואת המוח, ולמשרד הבריאות לאמץ את מסקנות הועדה לחיזוק מקצוע הנוירולוגיה משנת 2022".