במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, החוקרים שאפו לבחון את הנתונים הדמוגרפיים ואת האחוז של אנשים עם ניסיונות התאבדות לאורך החיים שהיו בריאים מבחינה פסיכיאטרית.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באמצעות נתונים מהמחקר האפידמיולוגי הלאומי של ארה"ב של התמכרויות ומצבים קשורים (NESARC-III), סקר פנים אל פנים שנערך עם מדגם מייצג ארצי של האוכלוסייה האזרחית הבלתי ממוסדת בארה"ב. החוקרים איתרו 36,309 נשאלים בגילאי 20 עד 65 מאפריל 2012 עד יוני 2013, מתוכם ל-1,948 ניסיונות התאבדות לאורך החיים - 66.8% (רווח בר-סמך 95%, 64.1%-69.4%) היו נשים, ול-6.2% (רווח בר סמך 95%, 4.9%-7.4%) לא היו אבחנות פסיכיאטריות ברורות לאורך החיים. בנוסף, 13.4% (רווח בר-סמך 95%, 11.6%-15.2%) עשו ניסיון התאבדות ראשון לפני הופעת ההפרעה הפסיכיאטרית. לפיכך, כ-19.6% מהנשאלים ניסו לראשונה להתאבד ללא הפרעה פסיכיאטרית קודמת. הנתונים נותחו מאפריל עד אוגוסט 2023. בוצעו ניתוחים נפרדים עבור גברים, נשים ו-3 קבוצות גיל (20 עד <35, 35-50 ו->50 עד 65 שנים).
מתוצאות המחקר עולה כי לא זוהו הבדלי גיל או מין מובהקים עם ניסיונות התאבדות לאורך החיים ללא הפרעות פסיכיאטריות. עם זאת, נשים היו בסבירות גבוהה יותר מגברים לניסיון אובדני בשנת הופעת ההפרעה הפסיכיאטרית (14.9% [רווח בר-סמך 95%, 12.5%-17.3%] לעומת 8.6% [רווח בר-סמך 95%, 6.0%-11.2%] ; p < 0.001), והניסיונות היו פחות שכיחים בקרב אלה מעל גיל 50 עד 65 שנים (3.9% [רווח בר סמך 95%, 4.4%-3.4%] לעומת 6.1% [רווח בר סמך 95%, 5.4%-6.8%] עבור גיל 35-50 ו-6.2% [רווח בר סמך 95%, 5.6%-6.9%] עבור גיל 20 עד 35 ; p < 0.001).
החוקרים סיכמו כי חלק ניכר (19.6%) מהאנשים המנסים להתאבד עושים זאת ללא אבחנה פסיכיאטרית מוקדמת, דבר המצביע על צורך להרחיב את בדיקת סיכוני האובדנות מעבר לאוכלוסיות פסיכיאטריות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
