סקר חדש שנערך בקרב רופאים ישראלים שיצאו להתמחות-על (פלושיפ, Fellowship) בחו"ל חושף תמונה מורכבת של האתגרים והשיקולים המשפיעים על החלטתם לחזור לישראל. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Research Square וטרם עבר ביקורת עמיתים, בחן את עמדותיהם של 297 רופאים ישראלים שיצאו להתמחות-על בין השנים 2013-2024.
עוד בעניין דומה
מתוך המשתתפים בסקר, 47.5% חזרו לישראל, בעוד 52.5% עדיין שוהים במדינה בה ביצעו את ההתמחות-על. הגיל הממוצע בתחילת התמחות-על עמד על 38.4 שנה, 41% מהמשיבים היו נשים. משך התמחות-העל הממוצע היה כשנתיים, ורוב מכריע של המשתתפים (93.3%) יצאו להתמחות-על עם משפחותיהם, ממוצע של 2.4 ילדים למשפחה.
את המחקר הובילו שני רופאים שיצאו להתמחות-על, ד"ר מעיין גלבוע וד"ר ליאור סלוק, והשתתפו בו גם ד"ר דניאל וולטש ופרופ' גדי סגל מהמרכז הרפואי שיבא. המחקר נערך בשמונת החודשים האחרונים, החל מחודש דצמבר האחרון.
החוקרים סיווגו לשלוש רמות את הגורמים המשפיעים על ההחלטה של רופאים ורופאות לחזור לישראל או להישאר לעבוד בחו"ל: מיקרו-גורמים, הכוללים נסיבות משפחתיות אישיות, כאשר מספר הילדים וגילם, כמו גם רמת הדתיות, נמצאו משמעותיים בקבלת ההחלטה; גורמים הנוגעים למעמד המקצועי, כולל הזדמנויות קריירה ליישום המיומנויות שנרכשו במהלך ההתמחות-על, אפשרויות לקידום עתידי ותגמול כספי; וכן גורמי מקרו, כלומר גורמים גיאופוליטיים שהפכו למשמעותיים יותר לאור המציאות הנוכחית בישראל.
הסקר מצא כי בראש הגורמים המעודדים הישארות בחו"ל בתום התמחות-על נמצאים הזדמנויות כלכליות ומשכורות גבוהות יותר. האקלים הפוליטי והחברתי בישראל ואיזון משופר בין עבודה לחיים היו במקום השני. מנגד, הגורמים העיקריים שעודדו חזרה לישראל כללו הזדמנויות לנצל מיומנויות שנרכשו במהלך ההתמחות-על, משכורת גבוהה עם החזרה לישראל והזדמנויות קידום.
המשיבים דירגו את יתרונות התמחות העל שלהם ב-4.6 בסולם של 1 עד 5. כשנשאלו על שלוש המוטיבציות העיקריות לביצוע התמחות-על בחו"ל, 73% מהם נימקו זאת בחשיפה קלינית רחבה יותר בהשוואה לישראל, 47% הצביעו על חשיפה למערכות בריאות שונות כגורם מרכזי ו-46% נימקו זאת בחוויות אישיות ומשפחתיות בחו"ל. רק 6.4% ציינו רצון להגר מישראל למדינה אחרת כמוטיבציה עיקרית.
"תוצאות המחקר שלנו מראות שלא רק כמות הרופאים, שכר ותקנים הם הדברים המשפיעים על רופאים בשאלה אם לחזור ארצה בתום התמחות על, אלא הרצון שלהם להרגיש מלוכדים"
פרופ' גדי סגל, מנהל מחלקת פנימית וראש רשות ההוראה ב"שיבא". צילום: דוברות המרכז הרפואי
הנתונים מראים כי מבין הרופאים הישראלים שעדיין שוהים בחו"ל, יותר משני שלישים (69%) מדווחים על ביטחון בינוני עד נמוך בחזרה לישראל. מעט יותר ממחצית (56%) ציינו כי הם רואים את עתידם בישראל בעשור הקרוב. החוקרים מציינים כי רק 55% מהרופאים יוצאים להתמחות-על כשמחכה להם משרה מאושרת בחזרתם ארצה וכי בעלי ביטחון תעסוקתי כזה נוטים להפגין אמון רב יותר בשובם.
המחקר חושף כי הסיבות הפוליטיות מהוות גורם משמעותי בהחלטת רופאים ישראלים שלא לחזור מהתמחות-העל בחו"ל. האקלים הפוליטי והחברתי בישראל צוין על ידי 49% מהמשיבים כאחד הגורמים העיקריים המעודדים אותם להישאר בחו"ל. יתרה מכך, המצב הפוליטי בישראל הפחית את המוטיבציה לחזור בקרב 76% מהמשיבים, מספר מדאיג המצביע על חששות עמוקים לגבי היציבות והעתיד במדינה. אירועים אנטישמיים בחו"ל דווקא הגבירו את המוטיבציה לחזור אצל 40% מהמשתתפים.
אירועים אחרונים, כמו המלחמה בעקבות השבעה באוקטובר, יצרו תגובות מעורבות: בעוד שאצל 52% היא הפחיתה את המוטיבציה לחזור, אצל 30% היא דווקא הגבירה אותה. ממצאים אלה מדגישים את ההשפעה העמוקה שיש למצב הפוליטי והבטחוני בישראל על שיקולי הקריירה של רופאים מומחים, ומציבים אתגר משמעותי בפני מאמצי המדינה לעודד את חזרתם ארצה של אנשי מקצוע מיומנים אלה.
אתגרים בהתמחות-על בחו"ל
המחקר חשף מספר אתגרים משמעותיים העומדים בפני הרופאים היוצאים להתמחות-על בחו"ל. תהליך הגשת המועמדות נתפס כמורכב ותובעני - 47% מהמשיבים ציינו זאת כאתגר משמעותי. למרות זאת, שני שלישים מהמשתתפים דיווחו כי קיבלו סיוע כלשהו בתהליך ההגשה, בעיקר דרך קשרים עם רופאים בכירים ישראלים או עמיתים שכבר עברו את התהליך.
הנטל הכלכלי של ההתמחות-על מהווה אתגר נוסף - 40% מהמשיבים ציינו זאת כקושי עיקרי. ההוצאות הישירות הממוצעות מחסכונות והלוואות הגיעו לסכום מרשים של 35,546 דולר, וזאת מבלי להביא בחשבון אובדן הכנסה עקיף. רק 40% מהמשתתפים דיווחו על קבלת סיוע כספי מקרן ישראלית, כאשר זה כיסה בממוצע רק עשירית מההוצאות הכוללות.
ודאות תעסוקתית תגביר את שיעורי החזרה
החוקרים מדגישים כי לממצאים אלה יש השלכות משמעותיות על מדיניות הבריאות בישראל. הם ממליצים על יצירת מסלול מובנה ושקוף יותר לרופאים ישראלים היוצאים להתמחות-על, הכולל תכנון קריירה עתידי לפני היציאה. בנוסף, הם מציעים להקים מאגר נתונים לאומי של רופאים ישראלים היוצאים להתמחות-על ורשימת משרות צפויות, כמו גם לפתח מודלים משופרים לתגמול רופאים החוזרים מהתמחות-על.
המחקר מסכם כי ההחלטה לחזור לישראל לאחר התמחות-על בחו"ל מערבת שילוב מורכב של הזדמנויות מקצועיות, נסיבות אישיות וגורמים גיאופוליטיים. החוקרים מאמינים כי שיפור הוודאות התעסוקתית לאחר ההתמחות-על עשוי להגביר את שיעורי החזרה, ובכך לתרום לקיימות מערכת הבריאות בישראל.
"בדיון על איך מגדילים את כוח האדם הרפואי בארץ, המענה המיידי הוא שצריך יותר רופאים ויותר תקנים, וזה אכן הגיוני, אך תוצאות המחקר שלנו מראות שלא רק כמות הרופאים, שכר ותקנים הם הדברים המשפיעים על רופאים בשאלה אם לחזור ארצה בתום התמחות על, אלא הרצון שלהם להרגיש מלוכדים", אומר פרופ' סגל שהשתתף במחקר. "הרופאים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם רוצים לחזור ולעבוד בתחום המומחיות שבו התמחו בחו"ל. הם עשו מאמץ ענק וצריך להיות לכך משמעות".
המשמעות המעשית, בעיניו של פרופ' סגל, היא משרה של מנהל שירות כשחוזרים מהתמחות. "יש לכך גם השלכות כלכליות. זו הטבה שניתנת לרופאים בכירים והיום היא אינה קיימת אוטומטית, אלא רק אם נעשה הסכם כזה עם בית החולים טרם הנסיעה. כך, רופאים שיוצאים להתמחות-על יחזרו ויעסקו בתחום ההתמחות שלהם ולא יצטרכו לחפש השלמות הכנסה או לעבוד בבית החולים בחלקי משרה במשהו אחר שבית החולים זקוק לו".
פרופ' סגל הדגיש כי המחקר התמקד בהיבטים הפרסונליים של ההחלטה ולא אלה הגיאופוליטיים אך ציין כי בעיתוי הנוכחי, להתעלם מהמצב ולהתייחס רק לשאלות מקצועיות שמשפיעות על ההחלטה יכול היה להיראות כמו היתממות.
"משמח אותי", אומר פרופ' סגל, "שהרופאים סופר-מקצוענים והעיסוק שלהם בתחום ההתמחות זה כל מה שמעניין אותם. בין השאר עלה שגם תגמול ביציאה להתמחות-על, כפי שעושים בחו"ל, היה משפיע גם הוא על הרצון שלהם לחזור. רואים שגם המצב בישראל משפיע, אך לא בזאת התמקד המחקר אלא בהיבטים המקצועיים שמסייעים לקבלת החלטה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
