"אנשים מתים מקדחת מערב הנילוס ולא מסיבוכים אחרים"

מתחילת חודש מאי ועד סוף חודש יוני דווחו 87 מקרים של קדחת הנילוס בישראל, בעיקר במרכז הארץ, שבעה מהחולים נפטרו. נתונים אלה הוצגו היום (ב') בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת. המשרד להגנת הסביבה קרא להעלאת המודעות בציבור והכריז "פאניקה ולחץ מעולם לא ריפאו אף אדם, ידע והתנהלות נכונה בהחלט כן".

על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בדיון, עד ליום א' אובחנו 55 גברים, 32 נשים ועוד עשרה מקרים משוערים שטרם קיבלו אבחנה סופית. הגיל הממוצע הוא 73 וטווח גילאי החולים - בין שמונה שנים ל-96 שנה.

נציגי משרד הבריאות הצביעו על עלייה משמעותית במספר האבחונים ובמקרי המוות כתוצאה מהמחלה: בשנת 2021 היה רק מקרה מוות אחד, בשנת 2022 היו שני מקרים, בשנת 2023 היו שלושה מקרי מוות והשנה, רק בחודש יוני נפטרו שבעה.

לגבי הפיזור הגיאוגרפי נמסר כי אשתקד היו מרבית האבחונים באזור הנגב, בעוד שהשנה מרביתם באזור המרכז. נציג המשרד הדגישו כי עבור ילדים וצעירים מדובר לרוב במחלה קלה, אולם בקרב מבוגרים היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית.

ד"ר יעל פארן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות וסגנית מנהל מערך זיהומיות במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שבו התאשפזו חולים מבוגרים רבים, אמרה כי "רק בחודש יוני אובחנו אצלנו 20 חולים חדשים. לא היה מעולם דבר כזה. רובם אנשים מבוגרים מעל גיל 60, לרוב ללא מחלות רקע משמעותיות.

"הגענו כבר לשישה מונשמים ואין שאלה שהמחלה היא זו שגרמה לזה. הם התחילו עם שיתוק גפיים ואז מופיע מצב נוירולוגי ומגיעים להנשמה. לכן, אנחנו מסיקים שאנשים אכן מתים מהמחלה ולא מסיבוכים אחרים. כל ה-20 שהגיעו אלינו מייצרים 100-200 אנשים שנדבקו באוכלוסיה והיו א-תסמיניים. לאשפוז מגיעים רק אלה שאצלם היו תסמינים וכשכבר מתחילה השפעה נוירולוגית כלשהי".

ד"ר אבי גדות, מנהל המערך הנוירולוגי ב"איכילוב", הוסיף ואמר כי "אנחנו לא בעד פאניקה, אבל אם פאניקה תציל חיים היא עדיפה על שאננות. לילדים וצעירים המחלה היא קלה מאוד. מעל גיל 70 היא מסוכנת ויכולה להיות קטלנית". ד"ר גדות ציין את היוזמה שמובילים ב"איכילוב", עם תשעה בתי חולים מהמרכז, למחקר לבחינת שימוש בתרופה אינטרפרון לחיזוק התגובה האימונית ולטיפול בקדחת. "אנו משתמשים בתרופה עשרות שנים למחלות אחרות. בקורונה היא מנעה הידרדרות בחלק מהמקרים ואנחנו מבקשים לטפל באמצעותה רק במאובחנים בני 70 ומעלה הנמצאים בסיכון גבוה לטפח תסמינים קשים. משרד הבריאות איתנו בדבר הזה וחשוב לקדם את זה".

ד"ר שי רייכר מהמשרד להגנת  הסביבה ציין כי חודש יוני השנה היה החם ביותר אי פעם שתועד בישראל אחרי חורף עתיר גשמים. לפיכך, יש הרבה מקורות מים עומדים ולחות ואלה מייצרים סביבה נוחה להתרבות של יתושים.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בדיון כי קדחת מערב הנילוס היא מחלה ניתנת למניעה. התחלואה והתמותה החריגה השנה היא קצה הקרחון של ההדבקה ושל סכנות שינוי האקלים לבריאות. ההתפרצות לא מפתיע לאור חודש יוני החם מתחילת המדידות. ייבוש מקורות המים באופן שיטתי ימנע הדבקה ומחלה. במקום זה, אנו עדים לייבוש תשתית בריאות הציבור". לדבריו, יש פערים בכוח אדם מקצועי ובתשתית טכנולוגית מתקדמת לניטור נפיצות היתושים והתחלואה.

עוד אמר פרופ' לוין כי "חסרה השקעה במוכנות לשינוי אקלים. קיים חשש להופעת מחלות נוספות מועברות על ידי וקטורים כדוגמת קדחת דנגי. יש צורך ביחידת בריאות בכל רשות מקומית, במיוחד בפריפריה.
המניעה צריכה להיות רציפה ולא רק בזמן התפרצויות. נדרש שילוב ידיים של הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה והציבור לייבוש מקורות המים. נדרש מענה משולב בגישת בריאות אחת על בסיס מדעי, תוך הימנעות מהפצת קונספירציות לא מבוססות".

ד"ר מוניקה לשקוביץ מזוז מהשירותים הווטרינריים דיווחה כי "מתוך 100 פגרי עופות שנאספו לדגימה, 36 נמצאו חיוביים - אחוז גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות. גם כמות הוירוסים בדם היא גדולה יותר משמעותית מבעבר, כלומר מדובר בתופעה שונה ואנחנו לא יודעים מה הם אחוזי הנשיאה בקרב עופות חיים. אין פאניקה אבל הוירוס מסתובב בארץ, זו עובדה".