פיתוח ישראלי: בינה מלאכותית לאבחון פוסט טראומה וחרדה

הביקוש לשירותי בריאות הנפש גדל מאוד בשנים האחרונות, ובעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה ביקוש זה רק הולך וגדל וצפוי להתגבר. עם זאת, מערך בריאות הנפש סובל ממשאבים הולכים וקטנים וממחסור בתקנים ובמטפלים, בכלל זה פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים רגשיים. פרויקט חדשני במרכז הרפואי שיבא, ראשון מסוגו בעולם, יספק מענה למחסור במטפלים.

"ליב", פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שפותחה ב"שיבא", מסייעת באבחון ראשוני של פוסט טראומה, חרדה ודיכאון. תוצאות המחקר הראשוניות מראות שהמערכת הנסיונית מזהה ברמת דיוק גבוהה של 94% מטופלים עם מצבים נפשיים שונים ושולחת סיכום לרופא המטפל. הפלטפורמה מבוססת על טכנולוגיות הענן והבינה המלאכותית של מיקרוסופט.

מטרת המחקר, שנעשה ב-ARC, מרכז החדשנות של "שיבא", היתה לייצר פלטפורמת בינה מלאכותית שתהווה כלי תומך החלטה לפסיכיאטר ותייעל את תהליך האבחון ומיון של מטופלים. כך נוצרה "ליב" אשר בנויה בתצורת כלי שיחה אינטראקטיבי ומאפשרת למטופל לנהל שיחה בעברית בשפה טבעית. המטופל יכול לבחור לקיים שיחה קולית או כתובה, וכן, ליצור דמות מותאמת אישית שתדבר איתו. המערכת יודעת להביע אמפתיה כלפי המטופל ולנהל איתו שיחה נינוחה, כנה, רחבה ומעמיקה. בסופה של השיחה, המערכת מייצרת עבור המטפלים סיכום שכולל אבחנה, אבחנה מבדלת והמלצות לטיפול בהתאמה אישית.

במסגרת המחקר, שמתקיים בימים אלה בהובלת פרופ' מרק וייזר, מנהל האגף לרפואת הנפש במרכז הרפואי שיבא וד"ר אסף כספי, מנהל מחלקת פסיכיאטריה א', השוו החוקרים את ההמלצות של "ליב" לאלה של פסיכיאטרים בהינתן אותם נתונים ומידע על מטופלים, ונמצאה התאמה גבוהה של מעל 94% בין "ליב" לרופאים.

נוסף על כך, משתתפי המחקר דיווחו כי האינטראקציה עם הבינה המלאכותית היתה אמפתית וקשובה, לעתים אף יותר מזו שנעשתה מול מטפלים אנושיים. התוצאות הסטטיסטיות נותחו על ידי מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות.

"ליב" מבוססת על יכולות הבינה המלאכותית של Microsoft Azure שנסמכת על הפיתוחים של OpenAI בצורה מאובטחת ושומרת על פרטיות המשתמש והארגון. מיקרוסופט הטמיעה יכולות בינה מלאכותית מחוללת (Generative AI) בכל הפלטפורמות הטכנולוגיות שלה. המערכת  פותחה בזכות פריצת הדרך אותה השיגה Open AI לפני כשנה והוטמעה בענן של מיקרוסופט.

איך זה עובד?

בשלב הראשון, המערכת מבקשת מהמשתמש למלא שאלון שכולל פרטים אישיים, לרבות שימוש בתרופות והמינון שלהן. לאחר השלמת השאלון, "ליב" מנהלת שיחה עם המשתמש בהתאמה למגדר, לגיל ולפרטים האישיים שהמטופל מסר בשאלון. השיחה מתנהלת בעברית ותוך הפגנת אמפתיה, בדומה לשיחה עם בן אנוש. בהמשך, לאחר קבלת הסכמת המטופל, המערכת יכולה להתחבר לתיק הרפואי שלו בבית החולים על מנת לקבל רקע רפואי נוסף שיאפשר אבחון מדויק יותר.

בתום השיחה, המערכת מייצרת סיכום המכיל את הרקע על המטופל והמלצות לטיפול, שמועבר לעיון המטפל האנושי. המטפל מאמת את ההמלצות שניתנו על ידי המערכת בשיחה אישית עם המטופל וקובע את הטיפול המיטבי עבורו. המערכת צפויה לחסוך שעות מטפלים רבות ועל פי הערכות תכפיל פי חמישה את מספר המטופלים שמטפל יוכל לקבל, בהשוואה למצב כיום.

אחד האתגרים של מערכת בריאות הנפש טמון גם בצורך להבחין בין מטופלים שמצבם מחייב התערבות מיידית לבין מטופלים שנמצאים במצב קל יותר וזאת על מנת לתעדף את המשאבים העומדים לרשות מערכת הבריאות הציבורית במצב של ביקושי שיא והיצע מוגבל. לכן, במקרים בהם המערכת תעריך שהמצב הרפואי מתאים להתערבות רכה יותר, היא תציע דרכים לטיפול רגשי דוגמת מיינדפולנס, תרגילי הרפיה, סרטוני הדרכה ועוד. לעומת זאת, במקרים שיזוהו כחמורים יותר, המערכת תתריע בזמן אמת בפני הצוות הרפואי כי יש לתת מענה דחוף ומיידי למטופל ותתריע גם בפני המטופל על כך שחשוב שהוא יקבל טיפול מיידי.