אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הדגישו את הצורך בהתערבויות להפגת המתח ולחיזוק החוסן הנפשי בתנאי מצוקה. גם בתקופת הקורונה עלה הצורך, לרבות בקרב רופאים, ובאופן אישי לימדתי מיינדפולנס לרופאים במסגרת קורסים מרחוק.
מיינדפולנס, או בעברית "קשיבות", מוגדרת כהפניית תשומת הלב אל מה שקורה עכשיו, מרגע לרגע, באופן מכוון ולא שיפוטי. רוב הזמן תודעתנו נודדת לעבר ולעתיד, ואנו מנסים להיות multitasking, אך עבודות הראו שכתוצאה מכך איכות קבלת ההחלטות שלנו, בחיי היום יום ובעבודה, אינה מיטבית, וכך גם רמת האושר.
מיינדפולנס היא סוג של תרגול מדיטציה, שיובאה ממסורות המזרח למערב בשנות ה-70 של המאה העשרים. ג'ון קבט-זין, חלוץ השיטה במערב, פרופסור לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס, חיפש דרכים להקלה על כאב כרוני. הוא ייסד קורסים במיינדפולנס לטיפול בכאב, חרדה (Mindfulness based stress reduction - MBSR), ובהמשך השיטה נמצאה יעילה לטיפול בדיכאון, הפרעות קשב, הפרעות שינה, סומטיזציה, התמכרויות ופוסט טראומה.
בתרגול מיינדפולנס מאמנים את התודעה בהתבוננות במרכיבי החוויה הנוכחית, תחושות, מחשבות ורגשות, בזיהוי שלהם ובלהניח להם לחלוף מעצמם.
בתרגול מיינדפולנס אנו מאמנים את התודעה בהתבוננות במרכיבי החוויה הנוכחית, תחושות, מחשבות ורגשות, בזיהוי שלהם ובלהניח להם לחלוף מעצמם. תרגול קבוע במשך שלושה חודשים נמצא קשור לפעילות מוגברת במוח ב-Prefrontal cortex, הקשור בוויסות הרגשי, בבדיקות fMRI ואף בגדילה אנטומית של האזור. עבודות בקרב מתרגלים הראו גם עליה ברמת האושר.
בחודשים ינואר-פברואר 2024 נעשה מחקר על משתתפים בקורסי מיינדפולנס מקוונים שמוצעים בחינם לציבור על ידי פלטפורמת "תודעה בריאה". המחקר נעשה על ידי חוקרים ממכון המחקר KI לרפואה חישובית ואוניברסיטת תל אביב. מטרת המחקר היתה לבחון את השפעת הקורסים על הרווחה הנפשית, החרדה והדיכאון בתקופה של מתח ומצוקה. לשם כך נעשה שימוש בשאלונים לחרדה מסוג GAD-7 ולדיכאון מסוג PHQ-2.י853 משתתפים מילאו שאלון בתחילת הקורס ו-329 בסיומו.
נרשמה ירידה מובהקת (p<.001) ברמת החרדה (מ-7.8 ל-5.5) וברמת הדיכאון (מ-2.7 ל-2). שיעור האנשים שציינו שהקורס עזר להם להרגיש רגועים יותר היה 64%, להתמודד עם מחשבות קשות - 40%, לשפר מערכות יחסים - 36%, להפחית חרדה - 32% ולהפחית דיכאון - 15%.
מי שתרגלו בתדירות גבוהה (5-7 פעמים בשבוע) לעומת אלה שתרגלו בזמן מפגשי הקורס בלבד, דיווחו על שיעורי שיפור גבוהים יותר בהפחתת דיכאון (RR=2.6 95%CI 1.1-6.3), בשיפור מערכות יחסים (RR=2.4 95%CI 1.5-3.9), בהפחתת חרדה (RR=2.0 95%CI 1.2-3.3) ובהרגשה רגועה יותר (RR=1.8 95%CI 1.4-2.3).
בנוסף, משתתפים אשר התחילו את הקורס ברמת חרדה בינונית עד קשה ציינו שהקורס תרם להם בהפחתת החרדה כמעט פי 2 לעומת אלה שהתחילו את הקורס ברמת חרדה נמוכה (p=.037).
מגבלת המחקר העיקרית שלא כלל קבוצת ביקורת, ולכן חלק מהשינוי עשוי להיות תולדה של מעבר הזמן. עם זאת, רמות החרדה והדיכאון בשאלוני הפתיחה היו גבוהות במיוחד, מה שמציע שהזמן כשלעצמו לא הספיק בשביל לרפא.
קורסי מיינדפולנס מוצעים היום לקהל הרחב גם בקופות החולים, ולרופאים ולמטפלים במסגרות שונות
המחקר הראה שהשתתפות בקורסי מיינדפולנס מקוונים ותרגול תורמים לשיפור ברווחה הנפשית ולהפחתת חרדה ודיכאון. המחקר הדגיש את הפוטנציאל של מיינדפולנס לחיזוק החוסן הנפשי בקרב אוכלוסיה הנמצאת במצוקה.
בתקופה שבה רוב האוכלוסיה מתמודדת עם רמות שונות של משבר נפשי, בד בבד עם מחסור חמור במטפלים בבריאות הנפש, השיטה והקורסים יכולים לשמש כלי עזר חשוב להרחבת אפשרויות הטיפול. קורסי מיינדפולנס מוצעים היום לקהל הרחב גם בקופות החולים, ולרופאים ולמטפלים במסגרות שונות.
כמי שמתרגל בעצמי שנים רבות מצאתי את האימון כתורם לא רק לרווחה הנפשית אלא גם לעבודתי כרופא ברמת הריכוז, הקשב, הקבלה, הסבלנות והבאת חמלה רבה יותר למרחב שביני לבין המטופלים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
