בעוד שהפוגה היא אפשרית, אסתמה בילדות עלולה להמשיך לבגרות. מאחר שמחקרים מעטים מבוססי אוכלוסייה ואורכיים עקבו אחר קבוצת חולים מילדות ועד בגרות, הידע על הגורמים המנבאים את התמשכותה של מחלת האסתמה לוקה בחסר. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Respiratory Medicine, ביקשו חוקרים להעריך את המשכיות מחלת האסתמה מגיל 8 ועד 28 שנים ולזהות את הגורמים הקשורים לה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקרי OLINי(Obstructive Lung Disease in Northern Sweden), החוקרים גייסו קבוצת חולים בשנת 1996 (גיל 8 שנים, n=3,430) שלאחר מכן נוטרו מדי שנה באמצעות שאלונים על אסתמה וגורמי סיכון עד גיל 19. הבדיקות הקליניות כללו בדיקות תבחיני עור (בגיל 8, 12 ו-19 שנים) בדיקות תפקודי ריאות (17 ו-19 שנים), ובתת-קבוצה של מטופלים גם בדיקת רגישות יתר של הסמפונות. החוקרים זיהו 248 מטופלים עם אסתמה בגיל 8 שנים, מתוכם 170 (69%) השתתפו במעקב בגיל 28 (73% עם אפשרות להזמנה).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 170 המשתתפים בגיל 28, 105 (61.8%) סבלו מאסתמה מתמשכת (נשים: 49/76, 64.5%; גברים: 56/94, 59.6%, p = 0.513). גורמים שזוהו בעת הגיוס למחקר היו רגישות אלרגית (יחס סיכויים 7.8, רווח בר-סמך 95%: 3.0-20.2), זיהום חמור בדרכי הנשימה (יחס סיכויים 2.6, רווח בר-סמך 95%: 1.1-6.3) וציון חומרת אסתמה גבוה יותר (יחס סיכויים 1.6, רווח בר-סמך 95%: 1.1-2.4). גורמים אלו היו קשורים לאסתמה בגיל 28 לאחר התאמה למין, היסטוריה משפחתית של אסתמה, הנקה למשך פחות מ-3 חודשים ואקזמה. כמו כן, כאשר הרגישות האלרגית הוחלפה בדלקת לחמיות בשילוב נזלת אלרגית (rhinoconjunctivitis), יחס הסיכויים היה 3.4 (רווח בר-סמך 95%: 1.5-8.0). בנוסף, תגובת יתר של הסמפונות בגיל 17 הייתה קשורה מאוד לאסתמה בגיל 28 (יחס סיכויים 9.0, רווח בר-סמך 95%: 1.7-47.0).
החוקרים מסכמים כי בקרב ילדים עם אסתמה בגיל 8, 62% עדיין סבלו מהמחלה בגיל 28 שנים. אסתמה מתמשכת הייתה קשורה לרגישות אלרגית, דלקת לחמיות בשילוב נזלת אלרגית, זיהום חמור בדרכי הנשימה, אסתמה חמורה יותר ורגישות יתר של הסמפונות.
מקור: