שונות בביטוי הגנטי של גרורות, בהשוואה לשאתות ראשוניות, של סרטן שד מהווה נתיב לזיהוי מסלולים חדשים או פחות מוכרים המעורבים ביצירת גרורות. עם זאת, מכיוון שדגימות ביופסיה משלבות תאים סרטניים ותאים שאינם סרטניים, רוב הגנים המבוטאים בגרורות ייצגו ביטוי גנטי של הרקמה בסביבת הגרורה ולא של הגרורה עצמה.
עוד בעניין דומה
באמצעות ניתוח מזווג החוקרים הגדירו רצף של גנים המבוטאים באופן נבדל בגרורות של סרטן שד בהשוואה לממאירות ראשונית של השד, בעזרת מאגר נתונים הכולל 152 ריצופי RNA מהנבדקות במחקר BIG-AURORAי(The Breast International Group Aiming to Understand the Molecular Aberration). על מנת לסנן גנים שמבוטאים ביתר בגרורות מאלו ההכרחיים בשגשוג סרטן השד, החוקרים שילבו מידע מבוסס CRISPR משורות תאי סרטן שד.
שיעור גדול של גנים עם ביטוי מוגבר בתאי גרורות, בהשוואה לתאים מהשאת הראשונית, נמצאו הכרחיים על ידי CRISPR.י264 גנים אלו ייצגו את החתימה העיקרית של גרורות של סרטן שד. לעומת זאת, גנים לא הכרחיים בגרורות נמצאו בכמות גדולה באתר הביופסיה. החתימה גנטית ההכרחית ניבא תוצאים של הנבדקת עם סרטן שד על בסיס השוואה עם תבניות הביטוי הגנטי של השאת הראשונית. מסלולים העומדים בבסיס החתימה ההכרחית כללו פירוק פרוטאוזום, מסלול העברת אלקטרונים, זרחון חמצוני ותכנות מחדש של מטבוליזם של הסרטן. פקטורי שעתוק מסוג MYC, MAX, HDAC3 ו-HCFC1 היוו חלק ניכר מהגנים ההכרחיים.
מסקנת החוקרים הייתה כי מתאם בין חתימה גנטית הכרחית של גרורות של סרטן שד מעידים על שינויים ביולוגיים אמיתיים מרכזיים לתאי סרטן, עם השלכות משמעותיות על החלת טיפולים קיימים או פיתוח שיטות טיפוליות חדשות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
