שיעור ממאירויות בטיפול עם אופדסיטיניב עבור חולים ראומטולוגיים

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology and Therapy, חוקרים ביקשו לתאר מחלות ממאירות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis), דלקת מפרקים פסוריאטית (psoriatic arthritis), דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) או דלקת חוליות אקסיאלית ללא עדות רדיוגרפית (non-radiographic axial spondyloarthritis) שטופלו עם אופדסיטיניב או בתרופות השוואה שנמצאות כיום בשימוש פעיל.

בניתוח בטיחות משולב זה נכללו נתונים מ-11 ניסוי פאזה 3 עם אופדסיטיניב בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (6 ניסויים), דלקת מפרקים פסוריאטית (2 ניסויים), דלקת חוליות מקשחת (2 ניסויים; שלב אחד 2b/3) ודלקת חוליות אקסיאלית ללא עדות רדיוגרפית (ניסוי אחד). תופעות לוואי שהתעוררו בעקבות הטיפול הוערכו עבור דלקת מפרקים שגרונית (טיפול עם אופדסיטיניב במינון של 15 מ"ג או 30 מ"ג, אדלימומאב במינון 40 מ"ג, מטוטרקסט כטיפול יחיד), דלקת מפרקים פסוריאטית (טיפול עם אופדסיטיניב במינון של 15 מ"ג או 30 מ"ג, אדלימומאב 40 מ"ג), דלקת חוליות מקשחת (אופדסיטיניב במינון של 15 מ"ג) ודלקת חוליות אקסיאלית ללא עדות רדיוגרפית (אופדסיטיניב במינון של 15 מ"ג). תופעות הלוואי דווחו כשיעורי היארעות מותאמים לחשיפה (אירועים/ 100 שנות מטופל).

משך הטיפול החציוני נע בין 1.0 ל-4.0 שנים (עם מקסימום של 6.6 שנים בדלקת מפרקים שגרונית). תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי הממאירות, למעט סרטן עור שאינו מלנומה, נעו בין 0.2 ל-1.1 על פני מגוון הטיפולים והאינדיקציות השונים, בעוד ששיעור הופעת סרטן עור לא מלנוטי נע בין 0.0 ל-1.4. בדלקת מפרקים שגרונית, שיעורי הממאירות מלבד סרטני עור שאינם מלנומה היו דומים בין הטיפולים (סרטן השד וסרטן ריאות היו הנפוצים ביותר). בנוסף, בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקת מפרקים פסוריאטית, ניתוחי קפלן-מאייר לא גילו הבדלים בהופעת ממאירות, למעט ממאירות עורית לא מלנוטית, בטיפול עם אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג לעומת מינון 30 מ"ג לאורך זמן. עם זאת, בדלקת מפרקים שגרונית, שיעורי סרטן העור שאינו מלנומה עלו בטיפול עם אופדסיטיניב במינון 30 מ"ג בהשוואה ל-15 מ"ג, כאשר שני הטיפולים הראו שיעורים גבוהים יותר מאשר טיפול עם אדלימומאב ומטוטרקסט. בדלקת מפרקים פסוריאטית, שיעורי הממאירות מכל הסוגים היו דומים בכל הטיפולים: אופדסיטיניב במינון של 15 מ"ג או 30 מ"ג ואדלימומאב במינון 40 מ"ג. בדלקת חוליות מקשחת ובדלקת חוליות אקסיאלית ללא עדות רדיוגרפית מופעי ממאירות היו נדירים. בנוסף, רק מספר קטן של אירועי לימפומה דווחי על פני התוכניות הקליניות.

החוקרים מסכמים כי שיעורי הממאירות שאינם סרטני עור לא מלנוטיים היו דומים בטיפול עם אופדסיטיניב במינון 15 מ"ג או 30 מ"ג, בטיפול עם אדלימומאב 40 מ"ג או בטיפול עם מטוטרקסט, והיו עקביים בכל המחלות שנבדקו. עם זאת, שיעור מוגבר תלוי מינון של סרטני עור לא מלנוטיים נצפה בטיפול עם אופדסיטיניב בדלקת מפרקים שגרונית.

מקור:

Rubbert-Roth, A., Kakehasi, A.M., Takeuchi, T. et al. Malignancy in the Upadacitinib Clinical Trials for Rheumatoid Arthritis, Psoriatic Arthritis, Ankylosing Spondylitis, and Non-radiographic Axial Spondyloarthritis. Rheumatol Ther 11, 97–112 (2024). https://doi.org/10.1007/s40744-023-00621-6