מערכת חדשה ובטוחה למדידת תגובות חיסון לנגיף הפוליו של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב זכתה לאחרונה במענק תמיכה בסך 1.3 מיליון דולר מטעם קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill & Melinda Gates Foundation).
עוד בעניין דומה
את המחקר מוביל פרופ' תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה (NIBN) באוניברסיטה. במחקר מפותחות ערכות המסוגלות לחזות את התגובות האימוניות של אנשים שקיבלו חיסון נגד פוליו, נגיפי שפעת או Flaviviruses, כגון נגיף הזיקה, נגיף קדחת הדנגי והקדחת הצהובה.
החיסון נגד נגיף הפוליו פותח בשנות ה-50 על ידי הרופא ד"ר יונה סאלק. הודות למאמצים של ארגונים רבים, שניים מתוך שלושה תת זנים של הנגיף חלפו מן העולם. קרן משפחת גייטס מובילה את היוזמה העולמית למיגור פוליו, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי (WHO).
המענק שניתן יסייע לפתח שיטה המסוגלת לזהות את התגובה לחיסון (PAM), שפותחה במקור באמצעות מענקי מחקר של מועצת המחקר לפוליו בארגון הבריאות העולמי. הרחבת המחקר תאפשר לערוך סקרים סרולוגיים מהירים במדינות מתפתחות שבהן נגיף הפוליו עדיין פעיל.
"המענק מהווה הזדמנות לבחון את המערכת שלנו על אוסף גדול של דגימות שנאספו במחקר סרולוגי שהתקיים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו", אמר פרופ' הרץ. "אנו מתרגשים נוכח הפוטנציאל של הפרויקט, שיאפשר למדוד הגנה מפני זיהום פוליו בצורה חדשנית ובטוחה".
הפטנטים לזיהוי חסינות לנגיף השפעת ולאיתור נוגדנים בחיסונים נגד פוליו, זיקה, קדחת צהובה ועוד נמצאים בבעלות חברת המסחור של אוניברסיטת בן גוריון, BGN ומאמצי המסחור בעיצומם. "פרופ' הרץ הוא דוגמה מצוינת לחוקר מצטיין שפיתח טכנולוגיית פורצת דרך שתהיה לה השפעה גלובלית ובעלת חשיבות למערך הבריאות העולמי", ציין ג'וש פלג, מנכ"ל BGN.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
