חדשות

הבלעדיות לחיסוני פייזר ניתנה ללא אישור קבינט הקורונה

דו"ח המבקר: קבינט הקורונה, שהוסמך לנהל את משבר המגיפה, לא עודכן על החלטות מהותיות תחת הממשלות בראשות נתניהו ובנט | ניהול המגיפה נעשה ע"י כמה גופים ללא תיאום ביניהם | שלוש שנים ויותר לאחר פרוץ המגיפה, מנגנון קבלת ההחלטות בעת משבר לאומי לא אוסדר

מתן בלעדיות לחברת פייזר על אספקת חיסונים לקורונה סוכמה בשיחת טלפון בין נתניהו למנכ"ל פייזר בורלא. צילומים, מימין לשמאל: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90; דימיטריס באורס/ פייסבוק

"ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית שתוצאתה היתה מתן בלעדיות לחברת פייזר על אספקת חיסונים לקורונה עד סוף מרץ 2021. הוא סיכם על כך טלפונית עם מנכ"ל החברה, אך קבינט הקורונה, הגוף שהוסמך על ידי הממשלה לנהל את הטיפול במשבר, לא עודכן על המהלך האסטרטגי ולא אישר את ההתקשרות עם 'פייזר'". כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בתקופת הממשלות ה-35 וה-36.

על פי הדו"ח, שמתפרסם היום (ג'), פחות משבוע אחרי דו"ח המבקר השנתי שגם בו עסק המבקר בניהול הקורונה על ידי משרד הבריאות, קבינט הקורונה, שאמור היה לנהל את הטיפול במשבר המגיפה, לא עודכן על החלטות מהותיות בעניין הן בתקופת הממשלה ה-35 שבראשה עמד נתניהו והן בתקופת הממשלה ה-36 שבראשה עמד נפתלי בנט.

מהדו"ח עולה כי גם בממשלה ה-35 וגם בממשלה ה-36, לא רק שקבינט הקורונה לא עודכן, אלא שניהול המגיפה נעשה על ידי כמה גופים ללא תיאום ביניהם. המבקר מתייחס לצורך במנגנון מתכלל לניהול משברים לאומיים אזרחיים וזאת לאור התמונה של מידור והעדר ארגון העולה מהדו"ח. כשהאחריות וההחלטות מפוזרות בין גופים שונים, התוצא היא חוסר רצף ואי שמירה על זיכרון ארגוני מסודר במעבר בין הגופים המתכללים את ניהול המשבר.

בדו"ח נבדקו תהליכי קבלת ההחלטות, תוך התמקדות בכמה החלטות אסטרטגיות ובהן רכש החיסונים וחיסון האוכלוסיה. נוסף על כך נבחנו המנגנונים שעסקו בניהול ובתכלול של המשבר בממשלות השונות וכן ביחסי הגומלין בין כלל הגופים המעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות, בתקופה שהחלה עם פרוץ המגיפה בפברואר 2020 ועד לאוגוסט 2023.

לצד ההכרה בכך שנסיבות חריגות מצריכות לעתים קבלת החלטה בהרכב מצומצם, בין היתר כדי לשמור על סודיות ולאפשר קבלת החלטה במהירות וביעילות, המבקר מדגיש את חשיבותו של מנגנון שיאפשר את פעילות הגופים השונים.

"בעת התרחשות משבר לאומי דוגמת משבר הקורונה", כותב המבקר, "עולה הצורך באסדרה של מנגנון שתפקידו לקבל החלטות ולנקוט צעדים להבטחת מימוש ההחלטות שהתקבלו, זאת באמצעות מתן הנחיות ברורות לכל בעלי התפקידים, ביסוס התיאום ביניהם ותרגול תרחישים. בהיעדר מנגנון שכזה, כל אחד מראשי הממשלה הקים לעצמו מנגנון חדש לתכלול ולניהול של המשבר, והמנגנון התחלף עם חילופי הממשלות ה-35 וה-36.

"תחלופה זו הצריכה בנייה מחדש של אופן פעולת המנגנון, באופן שעלול לגזול זמן יקר בעת משבר. היעדר האסדרה הוביל למצב שבו הממשלה וקבינט הקורונה לא עודכנו ולא שותפו בהחלטות מרכזיות שהתקבלו. גם במועד סיום הביקורת, למעלה משלוש שנים לאחר פרוץ המגיפה, המנגנון לא אוסדר".

ניהול המשבר בתקופת הממשלה בראשות נתניהו

בפרק העוסק בתפקוד הממשלה ה-35 מתאר המבקר את השתלשלות העניינים בנושא החיסונים. "בהמשך להצעת 'פייזר', התקיימו כמה שיחות טלפון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מנכ"ל 'פייזר'. בשיחתם המסכמת ולאחר שנועץ ראש הממשלה עם מנכ"ל משרד הבריאות דאז, שגריר ישראל בארה"ב דאז, ראש המל"ל דאז וגורמים נוספים, נענה ראש הממשלה בשיחה בחיוב להצעת מנכ"ל פייזר, לפיה עד סוף מרץ 2021 תספק החברה חיסונים לכמחצית מאוכלוסיית ישראל הבוגרת וכן ציין שהוא מוכן לתת בתקופה זו בלעדיות לחברה". המבקר מציין כי באותה העת, אף חברה אחרת לא היתה מסוגלת לתת מענה נרחב ומהיר כמו "פייזר".

מקור: דו"ח מבקר המדינה

עד אוקטובר 2022 רכשה מדינת ישראל 29 מיליון מנות חיסון ואופציות לרכש חיסונים בסכום של 3.4 מיליארד שקל משלוש חברות. העלות הממוצעת המשוקללת למנת חיסון (בשקלול של עלויות רכישת החיסונים משלוש החברות) הגיעה ל-117 שקל. בין דצמבר 2020 ועד דצמבר 2021 מרבית החיסונים שניתנו בישראל (90%) היו של חברת פייזר.

המבקר מציין לטובה את ההחלטה שקיבל ראש הממשלה, להיענות בחיוב להצעת "פייזר" למתן בלעדיות לחברה וכותב כי במבחן התוצאה, עד מרץ 2021 ההחלטה תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים. מאידך, הוא כותב כי למעט שני עדכונים כלליים לגבי המגעים שהתקיימו עם חברות התרופות ולגבי הצורך להמתין לאישור החיסון על ידי ה-FDA, ההחלטה וכן העובדה שהנושא כבר סוכם טלפונית עם מנכ"ל החברה, לא דווחו לקבינט הקורונה ומשכך קבינט הקורונה לא אישר אותן.

בביקורת על האופן הריכוזי שבו התקבלו החלטות בתקופת הממשלה ה-35, עת סוכם לראשונה על רכישת החיסונים, מדגיש המבקר כי "לצד התועלות למדינת ישראל, מדובר בהחלטה שהיתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלה סיכונים מחושבים".

המבקר מוסיף וכותב כי ההחלטה האסטרטגית אינה החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על ידי גורם אחד, בכיר ככל שיהיה, ללא הסמכה על ידי הממשלה. "ההחלטה לא נדונה בקבינט הקורונה, והממשלה לא קיבלה החלטה להסמיך את ראש הממשלה לקבל החלטות אלו במקומה".

לדברי במבקר, אי אפשר להצדיק את האופן שבו התקבלה ההחלטה בחשש מפני הדלפה לא רצויה. "להפך", ציין, "יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים, ולקבוע פורום מצומצם ומוסמך שיאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי ותוך הקפדה על סודיות. הדברים נכונים ביתר שאת בעת הזו, במלחמת חרבות ברזל".

בהתייחסות למידע שהעבירה המדינה ל"פייזר" במהלך מבצע החיסונים נכתב כי הוא היה מצטבר (אגרגטיבי) ולא כלל מידע מזוהה של מחוסנים וכי משרד הבריאות פרסם את המידע באתר שלו לידיעת הציבור.

ניהול המשבר בתקופת ממשלת בנט

גם בתקופה זו התקבלו החלטות שקבינט הקורונה לא עודכן לגביהן. המבקר מזכיר כי בעיצומו של גל הדלתא, באוגוסט 2021, הוקם פורום חתמ"ץ (פורום חיתוך מצב לאומי) שקיבל החלטות אופרטיביות המצריכות תיאום בין גורמים שונים ומשרדי ממשלה. החלטות משמעותיות שהתקבלו בפורום חתמ"ץ לא הובאו לידיעתו של קבינט הקורונה ובין השאר מוזכרת הפעלת התכנית "בין הגלים", שעסקה באסטרטגיית היציאה מהמשבר ובהיערכות להתפרצות חוזרת, תכנית שבמסגרתה הוקצו תקציבים של כ-170 מיליון שקל, שלא הובאה לדיון לפני הקבינט.

דוגמה נוספת למידור קבינט הקורונה מתייחסת לחוסר העדכון ביחס ללקחים ותובנות שהופקו בתרגיל "אומגה", שדימה משחק מלחמה, שמטרתו בחינת היערכות, איתור פערים ושיפור המוכנות הלאומית להתמודדות עם וריאנט חדש וקטלני בישראל. "זאת, אף שמדובר במידע שהיה בו בכדי לסייע לקבינט למלא את הנדרש ממנו ובכלל זה לצורך התקנת תקנות לשעת חירום", נכתב בדו"ח.

עוד מציין המבקר כי מינויו של הממונה על ההתגוננות דאז במשרד הביטחון כ"מתכלל הלאומי" וכמרכז פורום חתמ"ץ לא נעשה בצורה רשמית ובכתב אלא סוכם בשיחה בעל פה בינו לבין ראש הממשלה בנט. "הממשלה ה-36 לא אשררה את המבנה הארגוני של הפורום לניהול האופרטיבי של המאבק במגיפה; לא נקבעו תהליכי עבודה או נהלים, ופעילות הפורום והעומד בראשו הוגדרה תוך כדי תנועה. דבר הקמת הפורום, מינוי המתכלל הלאומי לעמוד בראשו ופעילות הפורום לא הובאו לידיעת הציבור בפרסום רשמי".

זאת ועוד לעניין העדר הארגון, המבקר מציין כי לא בוצעו במל"ל הליכי הפקת לקחים לאומיים לאחר הגלים הראשון עד השלישי (פברואר 2020 - מרץ 2021), וכן לקחים כלשהם, ככל שעלו בפורומים שונים, לא הועברו לפורום חתמ"ץ. למעשה, רק בספטמבר 2022 גיבש המל"ל מסמך פנימי הסוקר את פעילותו במשבר הקורונה ומעלה סוגיות שונות הנוגעות לניהול המשבר במל"ל, תובנות ולקחים מרכזיים. כמו כן לא בוצע הליך סדור של "העברת מקל" מהמל"ל לפורום חתמ"ץ. כתוצאה מכך, לא היה רצף ולא נשמר זיכרון ארגוני מסודר במעבר בין שני הגופים שתכללו את ניהול המשבר.

נושאים קשורים:  מגיפת הקרונה,  נפתלי בנט,  בנימין נתניהו,  קבינט הקורונה,  חדשות,  חברת "פייזר",  חיסונים,  דו"ח מבקר המדינה
תגובות
אנונימי/ת
29.05.2024, 18:16

לא.. אתם בטח צוחקים..
ביבי החליט בלי קבינט או וועדות?! לא יכול להיות..
ואנחנו חשבנו שהוא הוא ואין עוד מלבדו.
בטוחים שלהבא (צוללות, קורונה, מה זה משנה בעצם..) הוא כבר יתייעץ ויקבל החלטה משותפת מושכלת.
בקיצור, לא חידשתם.

אנונימי/ת
31.05.2024, 10:34

איזה כיף להשמיט בכותרת מידע מהותי. לא כל המגיבים כמו אלו שקדמו לי מסתפקים בכותרות שממילא תואמות את השקפתם.
אה הנה התוספת השולית:
״ המבקר מציין לטובה את ההחלטה שקיבל ראש הממשלה, להיענות בחיוב להצעת "פייזר" למתן בלעדיות לחברה וכותב כי במבחן התוצאה, עד מרץ 2021 ההחלטה תרמה למניעת תחלואה קשה ואף מנעה מוות של ישראלים רבים״
מה שנקרא, פרופורציות.
וזה עוד לפני הטלת הספק בתנ״ך של מבקר המדינה.