במחקר ארצי, מבוסס אוכלוסייה, החוקרים התמקדו במורסות מוחיות (brain abscesses), הנגרמות לעתים קרובות על ידי חיידקי חלל הפה. נושא זה מהווה דאגה קריטית בתחום בריאות הציבור, אך עדיין חסרים נתונים קליניים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Infectious Diseases, החוקרים שאפו לבחון את הגורמים הפרוגנוסטיים המשפיעים על תוצאים שליליים (סולם תוצאות של גלאסגו, 1-4) במבוגרים שאובחנו עם מורסות מוחיות עקב חיידקי חלל הפה בדנמרק מ-2007 עד 2020.
המחקר נערך באופן שיטתי, בהשתתפות 287 מטופלים בני 18 ומעלה. בין אלה, הגיל החציוני היה 58 שנים (טווח בין-רבעוני של 47 עד 66 שנים), ו-33% (96 מתוך 287) מהמשתתפים היו נשים. ברוב הנבדקים (90% או 253 מתוך 280) לא היו ליקויים תפקודיים או שהיו ליקויים תפקודיים מתונים. גורמי הסיכון הבולטים למורסה במוח כללו דיכוי חיסוני ב-33% מהחולים, זיהומים דנטליים ב-24% ודלקות אף-אוזן-גרון ב-12%. בסך הכל, חסרים נוירולוגיים היו קיימים ב-86% מהמקרים, וכאבי ראש בשילוב עם חום התרחשו ב-22% מהמקרים. המיקרואורגניזמים שזוהו היו בעיקר מקבוצות Streptococcus anginosus,יFusobacterium,י Actinomyces וזני Aggregatibacter, כאשר 41% (117 מתוך 287) היו פולימקרוביאליים.
מתוצאות המחקר עולה כי תוצאים שליליים, שנצפו ב-37% (92 מתוך 246) מאלה שהוערכו ב-6 חודשים לאחר השחרור, היו קשורים באופן מובהק לאנטיביוטיקה שניתנה לפני התערבות נוירוכירורגית (יחס סיכון מותאם 3.28, רווח בר סמך 95%, 1.53 -7.04), קרע (RR מותאם 1.89; 95% CI, 1.34-2.65), דיכוי חיסוני (יחס סיכון מותאם 1.80, רווח בר סמך 95%, 1.29-2.51). באופן מפתיע, זיהום דנטלי קיים היה קשור לפרוגנוזה טובה יותר (יחס סיכון מותאם 0.58, רווח בר סמך 95%, 0.36-0.93).
החוקרים סיכמו כי בעוד מורסות מוחיות עקב חיידקי חלל הפה התרחשו לעתים קרובות אצל אנשים בריאים בעבר ללא נטייה לזיהומים דנטליים, גורמי סיכון משמעותיים לתוצאים שליליים כללו קרע ופגיעה חיסונית. עם זאת, התוצאים לא היו קשורים למשטרי אנטיביוטיקה ספציפיים, התומכים בשימוש באסטרטגיות להפחתת שימוש בקרבפנם.
מקור: