מאמר ובו המלצות לאבחון ולטיפול בחולים מדוכאי חיסון עם חסינות הומורלית לקויה שנמצאים בסיכון לקורונה מתמשכת (pCOVID - persistent COVID-19), שכתבו רופאים ישראלים, פורסם לאחרונה בכתב העת Clinical Microbiology and Infection.
עוד בעניין דומה
ד"ר טל ברוש, מרכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות (צט"מ) מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא-אשדוד, מחברו הראשי של המאמר, מסביר כי בניגוד ללונג קוביד, מצב שבו תסמינים שונים נמשכים לאחר שהמחלה מסתיימת, במקרה של קורונה מתמשכת, הנגיף ממשיך להתרבות בתוך הגוף והגוף לא מצליח לייצר נוגדנים ולנטרל אותו.
"מאז 2021 הצטברו עדויות על חולים, בהם למשל חולים המטולוגים או חולים במחלות אחרות שמקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, נדבקים בקורונה והמחלה ממשיכה אצלם שבועות וחודשים ולפעמים גם מעל שנה, בגלים. לא תמיד המחלה מאובחנת כראוי ולעתים הם מפתחים גם מחלה ריאתית כשל נשימתי, חום ממושך, שלשול ממושך ועוד".
ד"ר ברוש מדגיש כי יש חוסר מודעות לתופעה בקופות החולים, בבתי החולים ואפילו אצל רופאים מטפלים. "לכן, מאבחנים אותם בכל מיני אבחנות למשל בדלקת ריאות ומטפלים בהם באנטיביוטיקה". הוא מעריך שלמרות שאין זו מחלה שכיחה, יש כמה מאות חולים כאלה, חלקם אינם יודעים אפילו שמדובר בקורונה בשל הירידה במודעות למחלה והירידה במספר הבדיקות. לדבריו, כתוצאה מאי מתן טיפול מתאים, מצבם של רבים מהחולים הללו מידרדר במהירות.
המאמר מציע לטפל בקורונה מתמשכת "בשילוב של טיפול מבוסס נוגדנים ושתי תרופות אנטי-ויראליות למשך חמישה עד עשרה ימים. ניתן להוסיף טיפול אימונומודולטורי בחולים עם תמונה קלינית דלקתית. במקרים של כישלון טיפול או הישנות, ניתן לשקול טיפול אנטי-ויראלי ממושך". למניעת המחלה מוצע חיסון אקטיבי ופסיבי והתחלה מוקדמת של טיפול ב-COVID-19 חריף.
"הספרות על הטיפול ב-pCOVID מועטה וכוללת מעט דיווחי מקרים וסדרות מקרים. המחקרים הזמינים מספקים עדויות באיכות נמוכה לטיפול בנוגדנים חד שבטיים, פלזמה להחלמה, תרופות אנטי-ויראליות ואימונומודולטורים. מתוארים טיפולים משולבים שונים. שכפול ויראלי מתמשך וטיפול אנטי-ויראלי עלולים להוביל להתפתחות מוטציות המקנות עמידות לטיפול", כתבו הרופאים במאמר.
לדברי ד"ר ברוש, בעקבות הצטברות דיווחים בארץ ובעולם על המחלה, באיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ניסחו אשתקד נייר עמדה בנושא. "התכנסה קבוצה של רופאים שהובלתי, סיכמנו את כל המידע על התסמונת הזו, כתבנו נייר עמדה ופרסמנו אותו כעת בכתב העת כהצהרת קונצנזוס שמכילה דאטה של הרבה מאוד מחקרים", מספר ד"ר ברוש "זו פעם ראשונה שמאגדים את כל המידע על התופעה ומנסים לייצר פרוטוקול של מי הם החולים, אבחון, טיפול, ניהול, בידוד ומניעה של קורונה מתמשכת".
ברוש מוסיף: "מדובר בפרסום שהוא הישג כחול-לבן שממחיש פעם נוספת את התרומה של המדענים והרפואה הישראלית לעולם. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מהעיתוי המורכב בו מתפרסם המאמר – תקופה אפלה שמדענים ישראלים נדחקים ממחקרים, כנסים ועיתונות מקצועית".
לצד ד"ר ברוש כתבו את נייר העמדה ד"ר סוזי מאייר וד"ר יעל פארן מהיחידה למחלות זיהומיות ב"איכילוב" וד"ר אנה בלקין, מהיחידה למחלות זיהומיות ב"שיבא".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות