מחקר בינלאומי של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בשיתוף עמיתים מגרמניה, ארה"ב וקנדה, מציע גישה חדשה להתמודדות עם מחלת ניוון שרירים (ALS) באמצעות הגדלת רמות חלבון (MIF). ממצאי המחקר שנערך בעכברים פורסמו בראשית החודש בכתב העת Cell Reports Medicine.
עוד בעניין דומה
ALS, המכונה גם מחלת לו גריג, היא מצב בו אזורים מסוימים במוח אינם מתפקדים והיא נחשבת לאחת המחלות הקשות ביותר לריפוי. מצב נוירולוגי זה מאופיין באובדן מתקדם של נוירונים מוטוריים, המוביל לחולשת שרירים, שיתוק ובסופו של דבר לאי ספיקת נשימה.
הגורמים למחלה אינם ידועים לחלוטין, אך בתת קבוצה של כ-10% מהחולים היא מיוחסת לגורמים גנטיים. המחלה מתפרצת לרוב בגילאי 40 עד 60, והתחזית הרפואית שלה קשה, עם הישרדות של שנתיים עד חמש שנים לאחר האבחון.
כ-20% ממקרי ה-ALS הגנטיים נובעים ממוטציות בגן הנקרא סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD1). מחקר מקיף הראה כי מוטציות אלו, שלהן יותר מ-180 גרסאות, גורמות לניוון של הנוירונים המוטוריים על ידי יצירה של רעילות. עם זאת, המנגנונים המניעים את הרעילות הזו נותרו בלתי פתורים.
פרופ' אדריאן ישראלסון מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם עמיתיו מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דיאגו, גילו לפני מספר שנים כי חלבון Macrophage migration inhibitory factorי(MIF) מונע הצטברות של חלבון SOD1 הפגום בתא. עלייה ברמת הביטוי של MIF מעלה את החיות של תאי עצב שונים, כולל תאי עצב מוטוריים המבטאים מוטציות שונות הקשורות ל-ALS.
מחקר בהובלת ד"ר לינור אלפחל במעבדתו של פרופ' ישראלסון, בשיתוף צוות של פרופ' סוזן פטרי מבית הספר לרפואה בהנובר, גרמניה ושותפים נוספים, הדגים לאחרונה את היעילות של ביטוי חלבון MIF בתרבית תאים ובמודל עכברי המדמה את מחלת ה-ALS. העכברים מבטאים באופן גנטי גן הומני פגום של SOD1 ולכן הם מבטאים סימפטומים דומים לסימפטומים של חולי ה-ALS. חלבון ה-MIF ניתן לעכברים באמצעות הזרקת וירוס המבטא את החלבון.
ההתערבות בעכברים הצליחה לעכב את הירידה בתפקוד המוטורי, המתבטא ברעד ומידרדר לכדי שיתוק, לווסת מסלולים ביולוגיים קריטיים הנפגעים במחלה ולהאריך את תוחלת החיים שלהם. יתרה מזו, המחקר זיהה רמות חלבון MIF מופחתות בנוירונים המוטוריים שמקורם בחולי ALS עם רקע גנטי, גם מרקעים גנטיים שונים.
"במודל שהשתמשנו בו שמנו לב לסימפטומים מוטוריים שבאו לידי ביטוי ברעד ברגליים שהתפתח עם הזמן לשיתוק. הטיפול הצליח להאט את ההידרדרות המוטורית הזו", הסביר פרופ' ישראלסון. "בבדיקת ביטוי החלבונים בנוזל חוט השדרה של העכברים וביטוי הגנים בחוט השדרה מצאנו שכמה מהמסלולים הביולוגיים שנפגעו כתוצאה מהמחלה תוקנו".
עוד נמצא במחקר, שרמות החלבון MIF מופחתות נמצאו גם באזור הקורטקס המוטורי ובחוט השדרה של חולי ALS ספורדיים, מה שמצביע על השלכות רחבות יותר מעבר לפתולוגיה המקושרת ל-SOD1.
"הנתונים שהתקבלו מדגישים את הפוטנציאל של MIF כמועמד טיפולי ל-ALS. כמובן יש צורך להמשיך לחקור ולהבין באופן מלא את מנגנוני היעילות ואת השלכות התרגום היישומי שלו", סיכם פרופ' ישראלסון.