חדשות

על מצוינות וחריצות: מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד של מכון ויצמן

תארי הכבוד של מכון ויצמן למדע לשנת 2023 הוענקו לגנטיקאית של העור, לאחד מאבות תעשיית הפארמה הישראלית, לשחמטאי-על, לסוציולוגית ולזוג מדענים-פילנתרופים בהוקרה על תרומתם יוצאת הדופן לחברה

ישראל מקוב. מייסד חברת הביוטק הישראלית הראשונה אינטרפארם. צילום: מכון ויצמן למדע

תואר דוקטור לשם כבוד של מכון ויצמן למדע לשנת 2023 ניתן בשבוע שעבר (ה') לגנטיקאית של העור, שחמטאי-על, אחד מאבות תעשיית הפארמה הישראלית, סוציולוגית של החינוך, וזוג מדענים פילנתרופים, על תרומתם יוצאת הדופן לחברה בתחומים שונים.

הטקס, שאמור היה להתקיים בחודש נובמבר האחרון במסגרת אירועי המושב ה-75 של המועצה הבינלאומית ומועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע, נדחה בשל אירועי המלחמה.

נשיא המכון, פרופ' אלון חן, אמר בפתח הטקס שהתקיים בקמפוס ברחובות: "ישראל עוברת תקופה קשה: אנחנו מתאבלים על מתינו, מחכים לשובם של החטופות והחטופים ומייחלים לסיום המלחמה ולהשלמת יעדיה. בד בבד אנו עדים גם לעלייה בגילויי האנטישמיות ולהתחזקות הסנטימנט האנטי-ישראלי ברחבי העולם. מחאות בקמפוסים של אוניברסיטאות חוצות את גבולות חופש הביטוי ומגיעות למחוזות של הסתה, אלימות וקריאות לחרם אקדמי ולהפסקת השקעות בישראל. עד כה, מדעני המכון לא הושפעו ישירות מקריאות אלו, ושיתופי הפעולה שלנו איתנים. עם זאת, אנחנו בהחלט מתבוננים בדאגה במתרחש ומצפים לימים טובים יותר.

"השנה", הוסיף פרופ' חן, "אנו מציינים 90 שנה להיווסדו של מכון זיו – מכון המחקר שהקים כאן ד"ר חיים ויצמן ב-1934, ולימים שונה שמו למכון ויצמן למדע. אבן דרך זו היא הזדמנות להיזכר בערכים שעליהם הוקם המוסד שלנו: מצוינות, חוסן, חריצות ומחויבות להרחבת גבולות הידע האנושי. מקבלות ומקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, שלכבודם התכנסנו הערב, הם דוגמאות נפלאות למימוש של ערכים אלה".

בתחומי הרפואה והבריאות קיבלו את התואר דוקטור לשם כבוד
פרופ' איליין פוקס מארה"ב על ארבעה עשורים של מחקר בתחום פעילות תאי הגזע. מחקרה של פרופ' פוקס חשף כיצד תאי גזע בעור מתמודדים עם תהליכי הזדקנות, סרטן ודלקות ופועלים לתיקון העור. כמו כן בזיהוי הגנים האחראים למחלות עור בבני אדם ועמידה בראש המאמץ לפיתוח שיטת הגנטיקה ההפוכה, המהווה צוהר לגילוי מחלות גנטיות הנגרמות כתוצאה מכשל בפעילות חלבונים.

פרופ' איליין פוקס, חוקרת בינלאומית בתחום תאי הגזע של העור. צילום: מכון ויצמן למדע

תוך שימוש בתאי עור כמודל מחקרי, יצרה פרופ' פוקס, חונכת ומודל לחיקוי לדורות של מדענים צעירים, גוף ידע נרחב שהעשיר את הקהילה המדעית העולמית וזיכה אותה בהישגים ופרסים רבים, ובכלל זאת קבלת המדליה הלאומית למדעים של ארה"ב מהנשיא ברק אובמה בשנת 2008, פרס קרן גיירדנר הבינלאומי של קנדה בשנת 2020 וייעוץ לאפיפיור פרנציסקוס בנושא מחקר בתאי גזע.

לאחר השלמת הדוקטורט שלה בביוכימיה באוניברסיטת פרינסטון, המשיכה פרופ' פוקס למחקר פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והייתה לחברת סגל באוניברסיטת שיקגו, לפני שהצטרפה לאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, שם היא מחזיקה בקתדרה ע"ש רבקה סי. לנספילד.

התעניינותה במגוון אוכלוסיות התאים בעור הביאה אותה לאמץ את הטכנולוגיה של דנ"א רקומביננטי בשלב מוקדם ולהשתמש בה בהצלחה בזיהוי הגנים האחראים למחלות עור בבני אדם. פרופ' פוקס הראתה גם כיצד התקשורת בין תאי גזע של העור לתאים שכנים, ובמיוחד תאי המערכת החיסונית, יכולה להשתנות במהלך החיים ובכך לגרום להאצת ההתרבות של תאי הגזע, במקרה של דלקות, או להאטתה, כפי שקורה בהזדקנות.

במחקריה מהשנים האחרונות גילתה פרופ' פוקס כי תאי גזע של העור יכולים לאחסן בגרעיניהם זכרונות ארוכי טווח ממפגשים קודמים עם מחוללי מחלה. זכרונות אלה מעניקים לעור את היכולת לרפא פצעים מהר יותר ומשפרים את יכולות ההגנה שלו מפני פולשים. עם זאת, הם מובילים גם לרגישות מוגברת לדלקות ועלולים לגרום סרטן. מחקריה של פרופ' פוקס, המראים כיצד תאי סרטן "חוטפים" את המנגנונים המאפשרים לתאי גזע לחדש תאים גוססים ולרפא פצעים, עשויים להוות בסיס לגישות טיפול חדשות המתמקדות בתאי גזע סרטניים מבלי להשפיע על תאי הגזע הבריאים.

פרופ' פוקס היא חברה של הקהילה המדעית בישראל ומבקרת בארץ לעתים קרובות. היא הכשירה תלמידי פוסט-דוקטורט רבים שלימים הקימו מעבדות משלהם.

ישראל מקוב, מישראל, פעיל זה 50 שנה במגזרי הפארמה והמכשור הרפואי והוביל חברות רבות להצלחה גלובלית. מקוב ייסד את חברת הביוטק הישראלית הראשונה אינטרפארם, שחברה בזמנו למכון ויצמן בפיתוח כמה תרופות. התואר ניתן לו בהוקרה על תרומתו העצומה לקידום תעשיית התרופות העולמית וההובלה המוצלחת של חברות פארמה וביוטכנולוגיה; על תמיכתו המתמשכת במכון ויצמן למדע, במיוחד במחקר בתחומי הסרטן והמוח; על היותו חבר מוערך ורב השפעה בגופי הניהול של המכון ועל תרומתו המשמעותית לשגשוגו של מערך היישומים הטכנולוגיים של המכון.

בשנת 1995 הצטרף מקוב לחברת טבע תעשיות פרמצבטיות כסגן נשיא לפיתוח עסקי ומונה לנשיא ומנכ"ל חברת טבע בשנת 2002. בחברת טבע, הוביל מקוב את ההתרחבות הגלובלית של החברה והביא אותה לעמדת הובלה בלתי מעורערת בתעשיית התרופות הגנריות העולמית ולכוח מוביל בטיפול בטרשת נפוצה על בסיס קופקסון – תרופה מקורית שפותחה במכון ויצמן ונמצאת כיום בשימוש ב-51 מדינות ברחבי העולם.

הוא שימש בהמשך כיו"ר של חברת ההשקיה נטפים ושל חברת גיוון אימג'ינג שפיתחה גלולת וידיאו המשדרת מידע מתוך מערכת העיכול. בעשור החולף כיהן כיו"ר "סאן פארמה" והוביל את החברה לשלב חדש של צמיחה, בדגש על חדשנות ואימוץ טכנולוגיות חדשות. בין היתר הוביל מקוב את רכישת "רנבקסי" ב-2014 – עיסקה שהפכה את "סאן פארמה" למובילה בשוק התרופות ההודי ולאחת החברות המובילות בשוק הגנרי העולמי. בהנהגתו, צמחה החברה ממחזור של 1.7 מיליארד דולר המתמקד בהודו ובארה"ב, לחברת התרופות הגנריות הרביעית בגודלה בעולם, הפועלת ב-100 שווקים עם מחזור של יותר מחמישה מיליארד דולר.

כיום מכהן מקוב כיו"ר "ביולייט", המנהלת ומשקיעה בחברות בתחום בריאות העיניים. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר חברת קוונטלאיקס נוירוסיינס המפתחת טכנולוגיית דימות של תפקודי מוח, וכיו"ר חברת הפארמה נקסטייג' תרפיוטיקס, המתמקדת בפיתוח הדור הבא של תרופות מבוססות קנאבינואידים.

למקוב קשר חזק עם מכון ויצמן: הוא יליד רחובות, צאצא לאחת ממייסדות המושבה, ונישא לאשתו המנוחה נירה, שעבדה אז במכון ויצמן, על גג בית ההארחה סן-מרטין בקמפוס. הוא חבר במועצת המנהלים והמועצה הבינלאומית של המכון וכן חבר פעיל בוועדות רבות. הוא גם מכהן כדירקטור בידע מחקר ופיתוח בע"מ, הזרוע היישומית של מכון ויצמן למדע.

מקוב מאמין כי בכוחה של הפילנתרופיה לקדם את המצוינות הישראלית בתחומי התרבות, הביו-רפואה והאקדמיה. במכון ויצמן הוא תיווך בקבלת תרומה משמעותית מחברת סאן פארמה לתמיכה בציוד עבור מערך המיקרוסקופיה לחקר סרטן. לאחרונה הוא גם תמך במחקר בקבוצתו של ד"ר איבו שפיגל מהמחלקה למדעי המוח. בין תפקידיו הנוספים משמש מקוב יו"ר תיאטרון גשר ומכהן בחבר הנאמנים של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.

השחמטאי גארי קספרובב, מרצה בקביעות על הקשר בין המוח האנושי לבינה מלאכותית. צילום: מכון ויצמן למדע

תארי דוקטור לשם כבוד לשנת 2023 הוענקו גם לפרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, מישראל, סוציולוגית ופעילה פמיניסטית בחברה הערבית; גארי קספרוב, מארה"ב, השחמטאי שמרצה בקביעות על הקשר בין המוח האנושי לבינה מלאכותית במוסדות חינוך מובילים בעולם וכן בחברות טכנולוגיה ופיננסים.

התואר הוענק גם ללארי מרקס, מארה"ב, על תמיכתו הנדיבה במחקר פורץ דרך במדעי המוח במכון ויצמן למדע, לאחרונה באמצעות הקמת מרכז מונרוי-מרקס המשולב לחקר הפרעות מוח; על מנהיגותו מעוררת ההשראה בוועד האמריקאי למען מכון ויצמן, בשירות המדע ולמען עתיד האנושות ועל מחויבותו האיתנה לקידום ארגונים יהודיים.

ד"ר גלדיס מונרוי, מארה"ב, עורכת דין בתחום הקניין הרוחני וביוכימאית ששימשה כמרצה בכירה בקולג' לרפואה של ניו יורק, זכתה בתואר דוקטור של כבוד על מחויבותה לקידום חקר המוח במכון ויצמן, לאחרונה באמצעות הקמת מרכז מונרוי-מרקס המשולב לחקר הפרעות מוח; על פועלה המסור למען מכון ויצמן כנשיאת הוועד האמריקאי ועל הישגיה המרשימים בתחומי הביוכימיה ודיני הקניין הרוחני. 

נושאים קשורים:  מכון ויצמן למדע,  ישראל מקוב,  גארי קספרוב,  פרופ' אלון חן,  דוקטור לשם כבוד,  פרופ' איליין פוקס,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
24.05.2024, 22:12

שני מקבלי התואר האחרונים - תורמים למכון ויצמן, ומקבלים ממנו תואר דר' לשם כבוד???