מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של טיפול ארוך טווח עם דופילומאב על מאפיינים היסטולוגיים, ואנדוסקופיים ועל תסמינים של דלקת ושטית אאוזינופילית (Eosinophilic Esophagitis - EoE) בנבדקים צעירים ובוגרים עם וללא שימוש קודם עם סטרואידים מקומיים בבליעה (Swallowed Topical Corticosteroids - STC) או עם תגובה לא מספקת, אי-סבילות לטיפול או התווית נגד לטיפול עם STC.
עוד בעניין דומה
ניתוח של מידע מפאזה 3 של מחקר LIBERTY EoE TREET בו נכללו נבדקים שקיבלו דופילומאב במינון של 300 מ"ג בתדירות של פעם בשבוע או אינבו למשך 24 שבועות (W24) בשני החלקים הראשונים של המחקר ולמשך 28 שבועות נוספים (W52) בחלק השלישי של המחקר. הנבדקים סווגו לפי מצב שימוש קודם עם STC וכן על פי אופן התגובה לטיפול או המצאות התווית נגד לשימוש ב-STC. שיעור הנבדקים שהשיגו תגובה היסטולוגית של עד ששה אאוזינופילים לשדה (Eosinophils per High-Power Field - eos/hpf), שינוי בציון בשאלון על תסמיני דיספאגיה (Dysphagia Symptom Questionnaire - DSQ), שינוי ממוצע בציון ייחוס אנדוסקופי וציוני דירוג היסטולוגי נבדקו עבור כל תת-קבוצה.
תוצאות המחקר הדגימו כי ללא קשר לשימוש קודם עם STC, טיפול עם דופילומאב הביא לעליה בשיעור הנבדקים שהשיגו עד שש eos/hpf ושיפור בציוני DSQ לעומת אינבו כעבור w24. הודגם שימור של השיפור שנצפה בשלבים הראשונים של המחקר, ובמקרים מסויימים אפילו הודגמה הטבה, עד סיום השלב השלישי של המחקר (w52). ציוני מדד DSQ ושיעור הנבדקים שהשיגו עד שש eos/hpf לאחר החלפה מאינבו לדופילומאב עד w24 היו זהים לאלו שנצפו בקבוצת הטיפול המתמשך עם דופילומאב עד w24, ללא קשר לשימוש קודם ב-STC או אופן התגובה לטיפול או התווית נגד לשימוש ב-STC. שיפורים בתוצאים הנוספים לאחר טיפול עם דופילומאב היו זהים בין נבדקים עם וללא רקע של טיפול עם STC או אופן התגובה לטיפול או התווית נגד לשימוש ב-STC.
מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם דופילומאב במינון של 300 מ"ג אחת לשבוע הציג יעילות וסבילות טובים עבור נבדקים עם EoE ללא קשר לטיפול קודם עם STC או אופן התגובה לטיפול או התווית נגד לשימוש ב-STC.
מקור: