מדינת ישראל מצויה בשעתה הקשה ביותר. הדעת והנפש אינן סובלות את זוועות 7 באוקטובר והפשעים נגד האנושות שביצע חמאס באזרחי הנגב המערבי, חיילי צה"ל וכל מי שנקרה בדרכו. אירועים אלה הובילו באופן ישיר לעימות צבאי נרחב, ומאז הטבח עצרה מדינת ישראל מחבלים רבים מאד.
מטבע הדברים, חלק מהעצורים פצועים וזקוקים לטיפול רפואי. במסגרת האחריות שיש למדינת ישראל לעצורים ואסירים שהיא כולאת, פועלת במתקן המעצר בשדה תימן מרפאה שמעניקה עזרה ראשונה וממיינת פציעות ובעיות רפואיות מורכבות יותר. חלק קטן מהעצורים הפצועים נזקקים לשירותי רפואה מתקדמים יותר, לרבות פעולות כירורגיות.
לפיכך, הקים משרד הבריאות בית חולים שדה הממוקם בצמוד למחנה המעצר ולא בבתי חולים אזרחיים בתוך המדינה. הפרדת הטיפול בין עצורי טרור ושבויי מלחמה מחד לחיילים ואוכלוסיה אזרחית מאידך היא פרקטיקה מקובלת בעולם הרחב. אין כל ראיה לכך שעצורי חמאס מקבלים טיפול נחות ביחס לעצירי הטאליבן ועצירי דאע"ש שבידי בנות הברית. אדרבא, המרחקים בישראל הקטנה וזמינות ונכונות כוח האדם הרפואי מאפשרים טיפול רפואי גם ברמה גבוהה יותר.
בעוד שהטיפול הרפואי באסירים ושבויים הינו נחלת המערכת הרפואית של בתי הכלא והרפואה הצבאית, במלחמה הנוכחית, משרד הבריאות לקח על עצמו את האחריות ורתם לעבודה רופאים וצוות סיעודי בכיר מאוד. הצוות הרפואי בבית החולים מבוסס על מתנדבים, חלקם הרבה מעבר לגיל המילואים, והם בעלי ניסיון עשיר ורלוונטי. מסיבות מנהליות הצוות מחויל, אך הוא אינו כפוף לרפואה הצבאית, למשטרה הצבאית או השב"ס, והוא פועל למעשה באפן אוטונומי כשהוא חף ממשמעת צבאית. למעשה, נוצר כאן מודל חדש לרפואת עצירים, על פיו ישנה הפרדה מנהלית ופיקודית בין ההיבט הבטחוני והלוגיסטי לבין השירות הרפואי. צוות בית החולים הציל חייהם של עצורים רבים, מנע קטיעת איברים ושיקם פצועים רבים.
על הר"י והסתדרות האחים והאחיות להתייצב מאחורי הצוות הרפואי במתקן בשדה תימן. על הגופים המקצועיים לעודד את חבריהם להתנדב ולסייע ויש להפעיל את ועדת האתיקה במהירות האפשרית. אנו גם קוראים לרשויות לאפשר ביקורים סדירים של הצלב האדום אצל כל האסירים ובמיוחד המאושפזים שבהם
כבר עם הקמתו פעל צוות בית החולים להסדרתם של נהלי המקום. התבצעו דיונים ממושכים עם גורמי הייעוץ המשפטי ועל פי בקשת הצוות הוציא משרד הבריאות חוזר המסדיר את פעולת בית החולים, בו נקבע שהמקום יתנהל על פי "חוק זכויות החולה". על כן, בהתאם לחוק, הוקמה ועדת אתיקה אשר התכנסה כמה פעמים. לאחר מכן פסקה פעילותה מסיבות טכניות ומשפטיות. הצוות נותר ללא מענה לבעיות, בעיקר הפערים המתבקשים בין הסטנדרטים הגבוהים של חוק זכויות החולה לבין המציאות של בית חולים שדה לעצירים מסוכנים בתנאי מלחמה.
בשלב זה, וכחלק מדיאלוג מתמשך בין צוות בית החולים ליועמ"ש, משרד הבריאות והאחראים לבטחון המתקן, הוציא אחד הרופאים מכתב בו הוא מצביע על פערים בין יעדי משרד הבריאות לבין המציאות בשטח. חלק מהפערים מוכרים. לדוגמה, איזוקם של אסירים (גם אסירים לא בטחונים) בעת אשפוז הוא בעיה כואבת אשר נדונה פעמים רבות בין הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית לבין השב"ס.
איננו יודעים מי הדליף את המכתב ל"הארץ" ומדוע. ראוי לקרוא אותו בהקשרים הנכונים. על ההסתדרות הרפואית והסתדרות האחים והאחיות להתייצב מאחורי הצוות הרפואי במתקן. על הגופים המקצועיים לעודד את חבריהם להתנדב ולסייע ויש להפעיל את ועדת האתיקה במהירות האפשרית. אנו גם קוראים לרשויות לאפשר ביקורים סדירים של הצלב האדום הבינלאומי אצל כל האסירים, ובמיוחד המאושפזים שבהם.
ראויה הערכה מיוחדת לרופאים והצוות והסיעודי במתקן בשדה תימן, שבכל מאודם חותרים להענקת טיפול רפואי לכל אדם מתוך מחויבות מקצועית, גם במחיר נפשי ואישי כבד
הטיפול בנפגעים מקרב האויב, גם אויב אכזרי ביותר, היה מאז ומתמיד בהתאם לזהות הערכית של המדינה, ולא בהתאם לרוע שבמטופל. גם אדולף אייכמן זכה לטפול רפואי טוב. הוא נשפט בדין, נמצא אשם והוצא להורג. כיום, בתי החולים האזרחים בישראל חוששים לקבל פצועי חמאס הנזקקים לטיפול שלא ניתן לספק בבית חולים שדה. על הציבור להוקיע את בריונות חבורת "לה פמיליה" בבית החולים שיבא. על משטרת ישראל מוטלת החובה לטפל בתופעה, המהווה ביטוי נוסף למכת האלימות כנגד עובדי בריאות ובמתקני בריאות. יש לגנות את ההצהרות הרבות שנשמעו בגנות הטיפול בפצועי חמאס, לעתים גם מפי עובדי בריאות.
הקהילה הרפואית בישראל מוקירה את נשות ואנשי הצוותים הרפואיים המשרתים במילואים בתפקידים שונים. בתוך כך ראויה הערכה מיוחדת לרופאים והצוות והסיעודי במתקן בשדה תימן, שבכל מאודם חותרים להענקת טיפול רפואי לכל אדם מתוך מחויבות מקצועית, גם במחיר נפשי ואישי כבד. פעילות רפואית זו מהווה מענה נחרץ וחשוב לתופעת הדה-הומניזציה השוטפת את חיינו מבוקר זוועות ה-7 באוקטובר.
הכותבים: ד"ר רני ברנע הוא מומחה בנוירולוגיה וברפואה בפנימית בבית החולים בילינסון, מזכיר האיגוד הנוירולוגי וחבר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל; פרופ' יחיאל בר-אילן הוא מומחה לביו-אתיקה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומומחה ברפואה פנימית
(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
