במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Arthritis and Rheumatology, החוקרים רצו להעריך את המשמעות של חתימות אינטרפרון 1-(IFN) בחולים עם טרשת מערכתית (SSc) לגבי ריבוד קליני ותרומתם להידרדרות.
עוד בעניין דומה
לצורך יצירת השערות, החוקרים ביצעו ריצוף RNA חד-תאי (scRNA-seq) בביופסיות עור (ארבעה חולים עם SSc ושני בקרות) באמצעות פלטפורמת ה-BD Rhapsody. שני סטים של נתונים על scRNA-seq עוריים שימשו לאימות (GSE 138669: 12 חולים עם SSc עורי מפוזר [dcSSc] ו-10 ביקורת; GSE195452: 52 חולים עם dcSSc ו-41 חולים עם SSc עוריים מוגבלים [lcSSc] ו-54 ביקורות). חתימת ה-IFN-1 מופתה, נחקרה באופן פונקציונלי במודל המושרה על ידי bleomycin בתוספת IFNα-2 adenovirus-associatedי(AAV), ואומתה בקבוצת ביקורת של SSc עם 61 מטופלים.
תוצאות המחקר הדגימו כי לתאי אנדותל (ECs) יש את החתימה הבולטת ביותר של IFN-1 מבין תאים לא-אימוניים בעור. חתימת ה-EC IFN-1 גדלה הן בחולים עם SSc לעומת בקרות והן בחולים עם dcSSc לעומת אלה עם lcSSc. כאשר החוקרים בחנו תת-סוגים של EC חתימת ה-IFN-1 הייתה גבוהה יותר סטטיסטית בתאי האנדותל בנימים של חולים עם dcSSc, אשר הייתה גבוהה יותר מאלו של חולים עם lcSSc, אשר היה גבוה יותר מאלו שבביקורות עם אנשים בריאים. במקביל גם ראו עלייה בציונים של המעבר האנדותל-למזנכימל (EndoMT).
בנוסף, החוקרים מצאו ש-EndoMT, פיברוזיס פריוואסקולרי, והחמרה של פיברוזיס עורי הנגרם על ידי בלאומיצין מובילים לאובדן כלי דם ולאפופטוזיס של תאי אנדותל. החוקרים גם ראו עלייה בחלבון תגובה של IFN-1,יVascular myxovirus resistanceי(V-MX) 1, באופן משמעותי הן בעור של חולי SSc לעומת ביקורת בריאה והן בעור dcSSc לעומת lcSSc. לבסוף, ראו ביצוע דומה של V-MX בבסיס לסולמות עוריים בחיזוי התקדמות המחלה במשך 6 עד 34 חודשים כל ה-SSc, עם עדיפות בתת-אוכלוסיית dcSSc.
לסיכום, החתימה של EC IFN-1 הבחינה בין תתי-סוגי עור של SSc, הבחינה בהתקדמות המחלה ועשויה לתרום לוסקולופתיה ופיברוזיס.
מקור: