עד כה, מחקרים שנערכו על הקשר האפשרי בין דלקת אאוזינופילית בוושט (EoE: eosinophilic esophagitis) לבין מחלות מעי דלקתיות (IBD) הניבו ממצאים סותרים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'United European gastroenterology journal' החוקרים אספו חולי EoE מאומתים לפי ביופסיה אשר אובחנו בין השנים 1990 ל-2017 בשבדיה (n=1,587). החולים הותאמו לפי גיל ומין עם עד חמישה נבדקי ייחוס מהאוכלוסייה הכללית (n = 7,808). EoE הוגדרה על סמך דוחות פתולוגיים מכל 28 המרכזים הפתולוגיים בשוודיה (מחקר ESPRESSO). החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקס מרובת משתנים לצורך הערכת יחסי הסיכונים עבור תחלואה עתידית ב- IBD, אשר הוגדרה על סמך קודי ה-international classification of disease וקודים היסטופתולוגיים. באנליזה שניונית החוקרים ערכו השוואות אחאים (siblings) לצורך צמצום נוסף של משתנים מתערבים משפחתיים. זאת ועוד, החוקרים ערכו רגרסיה לוגיסטית לצורך בחינת IBD מוקדמת יותר ב-EoE.
מתוצאות החוקרים עולה כי במהלך המעקב שנערך עד ל-2020, 16 (0.01%) חולי EoE ו-21 (0.003%) נבדקי ייחוס מהאוכלוסייה הכללית אובחנו עם IBD, דבר המתאים לסיכון מוגבר של פי 3.5 לתחלואה עתידית ב-IBD (יחס סיכונים מתוקנן, 3.56; רווח בר-סמך של 95%, 1.79-7.11). כמו כן, נמצא כי EoE נקשרה עם סיכון מוגבר למחלת קרוהן (יחס סיכויים מתוקנן, 3.39; רווח בר-סמך של 95%, 1.02-9.60), אך לא לקוליטיס כיבית (יחס סיכונים מתוקנן, 1.37; רווח בר-סמך של 95%, 0.38-4.86).
עוד עולה מתוצאות החוקרים בהשוואה לאחאיהם, חולי EoE היו בסיכון מוגבר של פי 2.48 ל-IBD (יחס סיכונים מתוקנן, 2.48; רווח בר-סמך של 95%, .(0.92-6.70 כמו כן, חולי EoE הראו סיכוי גבוה יותר, בשיעור של פי 15, להימצאות אבחנה קודמת של IBD בהשוואה לנבדקי הייחוס התואמים (יחס הסיכויים, 15.39; רווח בר-סמך של 95%, 7.68-33.59).
לסיכום, ממצאי מחקר העוקבה הארצי אותו ערכו החוקרים הדגימו כי חולי EoE נקשרו עם סיכון גבוה יותר פי 3.5 לאבחנה עתידית של IBD. החוקרים מציינים כי עלייה זו בסיכון עשויה לנבוע מגורמי סיכון גנטיים או סביבתיים מוקדמים, אך מוסיפים כי גם הטיית מעקב עשויה לשחק תפקיד בקשר זה.
מקור: