אלרגנים סביבתיים או במזון נקשרו בעבר עם דלקת אאוזינופילית בוושט (EoE: eosinophilic esophagitis); עם זאת, המתאם (קורלציה) בין פרופילי האלרגיה לבין תגובתיות המחלה לטיפול במעכבי משאבות פרוטונים (PPI) עדיין אינו ברור.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Gastroenterology and Hepatology' מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשר בין אלרגיות למזון/סביבה, כפי שזוהו בבדיקות אלרגנים, לבין תגובה היסטולוגית ל-PPI בחולי EoE נאיביים לטיפול.
לצורך כך, החוקרים אספו מבוגרים שאובחנו לאחרונה כחולי EoE ועברו בדיקות רשמיות לאלרגיות למזון/סביבה במרכז שלישוני. כלל החולים טופלו עם PPI פעמיים ביום במשך 8 שבועות בסך הכל, ועברו אנדוסקופיה וביופסיה חוזרות להערכת התגובה ההיסטולוגית. מטופלים שנמצאו עם <15 אאוזינופילים/hpf בביופסיות רירית לאחר PPI סווגו כמגיבים (PPI-r-EoE), ואלו שנמצאו עם ≥15 אאוזינופילים/hpf סווגו כלא מגיבים (PPI-nr-EoE).
מתוצאות החוקרים עולה כי בקריטריוני ההכללה עמדו בסך הכל 61 חולים (21 PPI-r-EoE לעומת 40 PPI-nr-EoE). המשתנים הדמוגרפיים, הקליניים והאנדוסקופיים היו דומים בין הקבוצות. בדיקה חיובית לאלרגן מזון הייתה נפוצה יותר בקרב חולי PPI-nr-EoE (82.5% לעומת 42.9%, P = 0.003). כמו כן, נמצא כי באנליזה מרובת משתנים בדיקת אלרגן חיובית למזון נותרה גורם מנבא בלתי תלוי לאי תגובה ל-PPI (יחס סיכויים מתוקנן, 0.15; רווח בר-סמך של 95%, 0.04-0.58; P = 0.0006) בדיקות חיוביות לאלרגנים סביבתיים היו נפוצות מאוד, וללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות (77.5% לעומת 95.2%, P = 0.14). עם זאת, נמצא מתאם בין מספר גבוה יותר של אלרגנים סביבתיים חיוביים (23.3% [≥5 אלרגנים] לעומת 73.3% [<5 אלרגנים], P = 0.003) ואלרגנים אוויריים עם PPI-nr-EoE.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שהימצאותן של בדיקות חיוביות לאלרגיה למזון ולאלרגנים סביבתיים מרובים ניבאו סבירות נמוכה יותר לתגובה היסטולוגית ל-PPI בקרב חולי EoE. החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם תומכים בקיומו של פנוטיפ אלרגי של EoE אשר עשוי להגיב פחות לטיפול ב-PPI. עוד מציינים החוקרים כי בדיקת אלרגנים רשמית עשויה למלא תפקיד בניהול מותאם ובבחירת הטיפול בקרב חולי EoE.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
