במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The Egyptian Journal of Internal Medicine, החוקרים ביקשו להעריך את הפרמטרים האלקטרוקרדיוגרפיים של משתמשים כרוניים בסיגריות אלקטרוניות בהשוואה למעשנים כרוניים של סיגריות רגילות וקבוצת ביקורת ללא מעשנים שתואמו לגיל ולמין.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 105 מתנדבים ללא היסטוריה של מחלות כרוניות או קרדיווסקולריות או שימוש בסמים קרדיואקטיביים. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות מחקר; משתמשי סיגריות אלקטרוניות, מעשני סיגריות רגילות ולא מעשנים. כל קבוצה הייתה מורכבת מ-35 משתתפים. החוקרים העריכו נתונים דמוגרפיים, היסטוריית עישון, סימנים חיוניים ואלקטרוקרדיוגרמה של 12 לידים (ECG) עבור כל המשתתפים. הנתונים הדמוגרפיים היו שונים באופן לא מובהק בין כל קבוצות המחקר.
תוצאות המחקר הדגימו כי קצב הלב הממוצע היה גבוה יותר באופן מובהק בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות ומעשני סיגריות רגילות בהשוואה ללא מעשנים (p < 0.001). משך מקטע ה-QRS היה קצר יותר משמעותית במשתמשי סיגריות אלקטרוניות ובמעשנים רגילים בהשוואה ללא מעשנים (p < 0.001). בנוסף, החוקרים מצאו כי משך שמרווחי QT ו- QTc היו ארוכים יותר אצל משתמשי סיגריות אלקטרוניות ומעשני סיגריות רגילות בהשוואה ללא מעשנים (p < 0.001). כל המדדים שמייצגים רה-פולריזציה חדרית (T wave—peak to T-endי(Tpe) interval, TPe/QT ratio, and TPe/QTc ratio) היו ארוכים יותר משמעותית בשתי קבוצות המעשנים בהשוואה ללא מעשנים (p < 0.001). לבסוף, ממוצע לחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי, אמפליטודה ומשך גלי ה-P, ומרווח ה-PR היו שונים באופן לא מובהק בין כל הקבוצות (P>0.05).
החוקרים סיכמו כי שימוש כרוני בסיגריות אלקטרוניות קשור לקצב לב מוגבר, קומפלקס QRS קצר יותר, QT ו-QTc ממושך יותר, ורה-פולריזציה חדרית ממושך יותר בהשוואה ללא מעשנים באותו גיל ומין.
מקור: