יותר מ-5,000 נכי צה"ל נוספו לטיפול אגף השיקום מאז החלה המלחמה אך יש רק 22 תקנים לרופאים באגף. יתרה מכך, חלק מהתקנים לא מאוישים בשל קושי בגיוס רופאים, בין השאר בשל מחסור ברופאי שיקום וכן בשל העדר הסכם שכר מאז 1999.
עוד בעניין דומה
בדיון שנערך ביום ב' בוועדה לביקורת המדינה קרא יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, לבנות תכנית חומש שתתגבר משמעותית את אגף השיקום ומערכת הבריאות. נציג האוצר בדיון אמר כי "לצד הסכמים קיבוציים שיחולו גם על רופאים באגף השיקום, ניתנו מענקיים משמעותיים כדי שיצליחו לגייס כוח אדם".
הדיון התקיים בעקבות המספרים העצומים של פצועי המלחמה שנוספו לטיפול אגף השיקום במשרד הביטחון ועל רקע דו"ח מבקר המדינה על השירותים הרפואיים הניתנים לנכי צה"ל מינואר האחרון.
כפי שדווח לאחרונה בדוקטורס אונלי, כיום מטפל אגף השיקום בכ-62 אלף נכי צה״ל. ע"פ דו"ח שגיבש משרד הביטחון, בהתבסס על נתוני המלחמה עד כה וניתוח הפציעות במבצעים קודמים, עד סוף שנת 2024 יטפל אגף השיקום בכ-78 אלף נכי צה"ל (תוספת של 20 אלף פצועים). בשנת 2030 צפוי להגיע מספר נכי צה"ל וכוחות הביטחון בטיפול אגף השיקום לכ-100 אלף.
ד"ר דרור וסרמן, הרופא הראשי של אגף הנכים במשרד הביטחון, אמר בדיון כי עד כה נקלטו 5,000 נכים חדשים לאגף וכי עובד אגף שיקום מתכלל את כל הטיפול ונותן מענה רווחתי, רפואי וכלכלי מיד בקליטה. הוא ציין עוד מעולם לא הייתה בעיה כלכלית במשרד הביטחון בנושא.
אולם, עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, לא קיבל את הדברים ואמר כי עוד לפני השבעה באוקטובר מצבת כוח האדם של האגף סבלה מתת איוש חריף. "יש 22 תקנים בתאוריה, שמהווים יחס של רופא אחד ל-3,000, ואחרי פרוץ המלחמה היחס עומד על אחד ל-4,000. מדובר בפצועים שדורשים טיפול כרוני מתמיד. יש שני רופאים מחוזיים מעבר לגיל הפרישה. הפצועים מרגישים את זה בהיבט של טעויות רפואיות. גם ברמת רופאים מרחביים", אמר יו"ר ארגון נכי צה"ל, "מתוך שלושה רופאים, אחד בגיל פרישה והשני עומד לפרוש בקרוב".
לדבריו, בשנות ה-90 שכר הרופאים באגף השיקום היה כפול משכרם של הרופאים בקופות החולים, "אולם המצב כיום הוא הפוך ואין סיכוי לגייס רופאים נוספים. הם אינם מקבלים תוספות ואינם חלק מהסכמי השכר של ההסתדרות. ההצמדה שלהם הופסקה בשנת 1999 ונוצרו פערי שכר".
עו"ד קלימן הצביע על משרד הביטחון ומשרד האוצר כאשמים במצב. "היו הצעות לשיפור אך לאף אחד לא דחוף לפתור את הבעיה", טען. "אני סבור שרופא אזרחי אינו יכול להבין חייל פוסט טראומטי או חייל עם פגיעות הדף. בימים אלה אנו בוחנים שיתוף פעולה עם קופות החולים כי אני רואה חוסר אכפתיות מצד קברניטי האגף. היד הקמוצה והנוקשה לפתור עניין רגיש תשיג אותם בעתיד. לאדישות יהיו קורבנות בגוף ובנפש", הזהיר.
עוד אמר יו"ר ארגון נכי צה"ל כי "התקינה חייבת להכפיל את עצמה, צריך לעדכן את שכר הרופאים. כל החסמים אינם מעניינים - יש לכנס את כלל הגורמים כדי שיפתרו את הבעיות. יש 49 קטועים במלחמה זו. בימים אלה, כאשר מיטב בנינו ובנותינו מקריבים את חייהם, יש חלון הזדמנויות צר לתקן את העיוותים. אבקש לא להוריד את הנושא מסדר היום. לא יהיה שיקום לפצועים ללא רופאים שיטפלו בנו".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, חיזק את דבריו של קינן ואמר כי "אין בעיית תקציב, הלחץ צריך להיות על הממונה על השכר ששם רגליים לכל פתרון. לאורך השנים אנו מנסים למצוא פתרונות נוספים ויש תמיד תירוצים ואיומים. יש כרגע דיונים על הסכם קיבוצי, אני מקווה שיהיה פתרון בעת הזו. יש 22 תקנים אך הם אינם מאוישים. צריך לאפשר לכל הרופאים שרוצים להצטרף לעשות זאת. אין תועלת בעוד ביקורת של מבקר המדינה, כי לא משנים שום דבר. נוכח המשבר הקיים והצפוי אנו צריכים לתת מנופי שכר משמעותיים כדי לפתור את הבעיה".
נציג משרד האוצר, אסף גלפרין השיב לדברים: "על שכר הרופאים במשרד הביטחון חלים הסכמי שכר קיבוציים. לפני מספר שנים פנינו להסתדרות הרפואית להחיל הסכם נקודתי, אך היא התנגדה. בשל העדר שיתוף הפעולה של ההסתדרות הרפואית פנינו באופן עצמאי וניתנו מענקים משמעותיים לרופאי שיקום כדי לגייס כוח אדם.
"בימים אלה מתנהל מו"מ מול ההסתדרות הרפואית בהקשרים שונים. כיום יש מחסור רוחבי ברופאים, ובפרט ברופאי שיקום. המטרה היא לתת מענה ארוך טווח ולגדל את דור העתיד במדינה. השכר הוא חלק משמעותי מהסיפור, ואנו מקווים שבקרוב יינתן מענה. הבחירה של מקום העבודה מורכבת ממספר שיקולים, ויש לתת מענה גם לאופי התפקיד ולא רק לנושא השכר".