החוקרים מסכמים כי ישנם גורמים שונים המשפיעים על נכונות שתי הקבוצות לקבלת החיסון, ומציינים כי יש ליישם התערבויות לחינוך בריאות לצד ההתחסנות, בהשתתפות קרובי משפחתם של החולים והצוות הרפואי, הן עבור אוכלוסיות CPCD והן עבור אוכלוסיות שאינן CPCD. בנוסף, התערבויות מצד שירותי בריאות צריכות להדגיש את היתרונות הקיימים בהתחסנות בקרב CPCD, וזאת לצורך שיפור שיעורי ההתחסנות עם מנה שנייה.
עוד בעניין דומה
חולי סרטן וחולים במחלות כרוניות עשויים לעמוד בפני תוצאים חמורים בעקבות הדבקה בנגיף הקורונה. עם זאת, נכונותם של חולים אלה לקבל מנת דחף שנייה נותרה נמוכה.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'American Journal of Infection Control' החוקרים בדקו את הגורמים המשפיעים על נכונותם של חולי סרטן הסובלים גם ממחלות כרוניות (CPCD) ושל חולי סרטן ללא מחלות כרוניות (לא CPCD) לקבל מנת דחף שנייה של החיסון לקורונה.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר חתך רב-מרכזי ב- 4 בתי חולים שלישוניים בסין. בהתבסס על ה-Health Belief Model, החוקרים השתמשו בשאלון לצורך הערכת תפיסת המשיבים בנוגע למנת הדחף השנייה. לצורך אנליזה של הגורמים המשפיעים על נכונותם של החולים לקבל מנת חיסון שנייה השתמשו החוקרים ברגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 171 CPCD ו-722 שאינם CPCD,יCPCD הראו נכונות גבוהה יותר לקבל את מנת הדחף השנייה מאשר אלו ללא CPCD (46.8% לעומת 32.3%, P < .001). הגורמים שהשפיעו על הנכונות של CPCD לקבל חיסון כללו את האמונה כי החיסון מזיק לטיפול בסרטן, ואת התפיסה כי קיים סיכון גבוה יותר להדבקה בהשוואה לאנשים בריאים. הפחד מהשפעה שלילית של החיסון על הטיפול בסרטן היה הגורם העיקרי שהשפיע על הנכונות של אלו שאינם CPCD (כל P < .05).
החוקרים מסכמים כי ישנם גורמים שונים המשפיעים על נכונות שתי הקבוצות לקבלת החיסון, ומציינים כי יש ליישם התערבויות לחינוך בריאות לצד ההתחסנות, בהשתתפות קרובי משפחתם של החולים והצוות הרפואי, הן עבור אוכלוסיות CPCD והן עבור אוכלוסיות שאינן CPCD. בנוסף, התערבויות מצד שירותי בריאות צריכות להדגיש את היתרונות הקיימים בהתחסנות בקרב CPCD, וזאת לצורך שיפור שיעורי ההתחסנות עם מנה שנייה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
