מומחים לבריאות הציבור מזהירים מפני זיהום המים, האדמה והאוויר של ישראל ומהתפשטות מחלות בשל המלחמה. מקורות בתוך עזה סיפרו כי מרבית הדלק שנכנס לעזה לא הגיע למתקני טיהור השפכים, שאמורים למנוע מהביוב להגיע לחופי ישראל. כך דיווחה נורית יוחנן בתכנית "הבוקר הזה" (ה') בכאן רשת ב.
עוד בעניין דומה
אזהרות של מומחים לבריאות הציבור, בין השאר מאוניברסיטת בן גוריון, מתייחסות להשפעות הסביבתיות של המלחמה. מקורות בעזה המעורבים בהפעלת המתקנים לטיהור השפכים מציינים כי הדלק שנכנס לעזה לא מגיע אליהם והדבר משפיע משמעותית על היקף הזיהום, שעלול להגיע גם לחופי אשדוד ואשקלון, שם נמצאים מתקני התפלה המספקים יחד קרוב ל-30% ממי השתייה של מדינת ישראל. כמו כן, יש חשש לזיהום הנחלים באזור העוטף.
ההיבט השני הוא זיהום האוויר והאדמה, בשל אסבסט שממנו בנויים בניינים ברצועה המתפזר עקב ההפצצות וחומרי הנפץ והתחמושת. מדובר על תהליכים ארוכי טווח, אך ההשפעות עלולות להגיע גם לשטח ישראלי. בטווח המעט רחוק יותר קיים חשש להתפשטות מחלות דוגמת חצבת, פוליו וכלבת בגלל התנאים הקשים במחנות העקורים בתוך עזה וריבוי בעלי חיים משוטטים ברצועה, חלקם הגיעו לשטחי ישראל.
לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון, "המצב בעזה צריך לעניין לא רק בגלל הצד ההומניטרי אלא בגלל הפגיעה האפשרית בנו. האינטרס שלנו, להסדיר את המצב בעזה יחד עם הקהילה הבינלאומית וארגון הבריאות העולמי, הוא גם לטובתנו".
בביקור של נציגי האיגוד האירופאי של בתי הספר לבריאות הציבור בישראל אתמול, דנו עם רופאים ישראלים בין השאר גם במצב בעזה ובישראל. הצוות שמיפה את הסיכונים הצביע על תהליך השיקום הארוך מאוד שיידרש לרצועה כדי להגן גם על בריאות האוכלוסיה בישראל. תהליך השיקום, שהפעולות הקצרות שבו יימשכו עד שנתיים, יכלול בין השאר שיקום נזקים למים, ביוב וחשמל ועיבוי תשתיות. על פי הערכה, השיקום הארוך יותר יימשך למעלה מעשור ויכלול הרחבה של מפעל ההתפלה ושיקום אקוויפר החוף בעזה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
