חדשות

חוקרים ישראלים גילו מנגנון הגורם לתסמונת הנדירה CCHS

במחקר משותף לאוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב נמצא כי מוטציה הפוגעת בתפקוד מערכת פירוק החלבונים אוביקוויטין מעוררת את מחלת CCHS, שהחולים בה סובלים מדום נשימה מסכן חיים

מערכת האוביקוויטין נקשרת בטעות למוטציה ב-PHOX2B מחוץ לגרעין התא, וזה גורם לעיכוב התפקוד הנורמלי של תאי העצב. צילום: מחמוד עלי-סאלח

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומאוניברסיטת תל אביב גילו מנגנון הגורם לדום נשימה בשינה בקרב חולים בתסמונת הנדירה CCHS. החוקרים עמדו על המכנה המשותף בין מחלות שנגרמות מהתארכות בשרשראות של חומצת האמינו אלאנין ומצאו כי במחלה ישנה פגיעה בתפקוד של מערכת פירוק החלבונים אוביקוויטין (ubiquitin). ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת EMBO Journal.

תשע מחלות נוירולוגיות שונות נגרמות עקב מוטציות גנטיות שגורמות להתארכות של שרשראות חומצת האמינו אלאנין בחלבונים שמתבטאים בגרעין התא. פרופ' גד וטין מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר אברהם אשכנזי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ביקשו לבדוק את תפקידם של אותם רצפי אלאנין, בשל המכנה המשותף בין המחלות.

אחת המחלות הנובעות ממוטציות כאלה בגן PHOX2B, היא המחלה CCHS, תסמונת נדירה ומסכנת חיים שבה תינוקות, ילדים ומבוגרים מפסיקים לנשום כשהם נרדמים. לכן, חולי CCHS חייבים להתחבר למכשיר הנשמה בטרם הם נרדמים, אחרת ימותו מחנק. במצב זה נפגעת מערכת העצבים האוטונומית, שאמורה לשלוט בפעולות גוף לא רצוניות כגון נשימה, עיכול ובקרה על קצב הלב.

שיתוף הפעולה בין פרופ' וטין, מומחה לחקר מחלות נדירות באמצעות תאי גזע מושרים שמותאמים למטופל, וד"ר אשכנזי, מומחה בחקר מסלולי פירוק חלבונים בתא, נוצר על ידי ארגון החולים "יד לנשימה", שהציע את שיתוף פעולה למציאת טיפולים למחלה CCHS.

במעבדה של פרופ' וטין השתמשו בטכניקת תכנות מחדש, שפותחה על ידי המדען היפני זוכה פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה בשנת 2012, שינייה יאמקנאקה. טכניקה זו מאפשרת לקחת תאים נגישים יחסית, כמו תאי דם או תאי עור, "אחורה בזמן", למצב שזהה לתאי גזע עובריים. תאים אלה יכולים להתמיין לכל סוגי התאים הקיימים בגוף, ובכך מאפשרים גישה לתאים אנושיים שבדרך כלל אינם נגישים למחקר, כמו תאי עצב.

החוקרים יצרו תאי גזע מחולי CCHS. תאי הגזע התמיינו לתאים של מערכת העצבים האוטונומית המדמים את מצב המחלה (disease-in-a-dish). בעזרת המומחיות של ד"ר אשכנזי, החוקרים גילו שבמחלה יש פגיעה בתפקוד של מערכת פירוק החלבונים אוביקוויטין (ubiquitin).

מערכת האוביקוויטין התגלתה על ידי פרופ' אהרון צ'חנובר, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אירווין רוז, תגלית שזיכתה אותם בפרס נובל לכימיה ב-2004. צוותי המחקר מהמעבדות של פרופ' וטין וד"ר אשכנזי הראו כי גישה של תרפיה גנטית שביטאה אנזים ספציפי (UBA6) במערכת האוביקוויטין, הצליחה למנוע את הפגיעה בתאי עצב אוטונומיים מחולי CCHS. החוקרים גילו שהמוטציה הגורמת להתארכות שרשרת האלאנין בחלבון PHOX2B, פוגעת ביכולת של החלבון לעבור לגרעין התא.

"מצאנו שמערכת האוביקוויטין נקשרת בטעות למוטציה ב-PHOX2B מחוץ לגרעין התא, וזה גורם לעיכוב התפקוד הנורמלי של תאי העצב", הסבירו החוקרים. "עיכוב זה מוביל למוות של תאי עצב במערכת האוטונומית, ובסופו של דבר מעורר את המחלה CCHS".

נושאים קשורים:  חלבוני האוביקוויטין,  תסמונת CCHS,  דום נשימה בשינה,  פרופ' גד וטין,  ד"ר אברהם אשכנזי,  מחקרים,  חדשות
תגובות